יב

וְזֶה תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְּנֵי אָדָם (תְּהִלִּים צ, ג) - "תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא" - 'עַד דִּכְדוּכָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ' (יְרוּשַׁלְמִי חֲגִיגָה, פֶּרֶק ב, הֲלָכָה א), הַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ אִם עָבַר עָלָיו מַה שֶּׁעָבַר עַד דִּכְדוּכָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אַתָּה פּוֹשֵׁט יַד תָּמִיד לַהֲשִׁיבוֹ בִּתְשׁוּבָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה שֶׁקָּדְמָה לָעוֹלָם (פְּסָחִים נד.), שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינָה זֹאת יֵשׁ תִּקְוָה לְעוֹלָם, וְכַנַּ"ל. אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְּנֵי אָדָם - הַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁקְּדֻשָּׁה זֹאת קְבִיעָא וְקַיְּמָא לְעוֹלָם וְכוּ' כַּנַּ"ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ יָשׁוּב בְּעַד יִשְׂרָאֵל, כִּי הַהֶכְרֵחַ שֶׁיִּשְׂרָאֵל יִתְעוֹרְרוּ מִלְּמַטָּה וְיָשׁוּבוּ אֵלָיו, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל צְרִיכִין שֶׁיִּשְׁמְרוּ אֶת הַשַּׁבָּת וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַוִּכּוּחַ שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (אֵיכָה רַבָּה ה, כא): שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים (אֵיכָה ה, כא): "הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה", וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אוֹמֵר (מַלְאָכִי ג, ז): "שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם", אַף־עַל־פִּי שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת כַּנַּ"ל, כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה אִתְעֲרוּתָא דִלְתַתָּא וְכוּ', וְעַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקְוָה עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה תָּמִיד, שֶׁהוּא מוֹדִיעַ לָנוּ כָּל זֶה וּמַכְנִיס בְּלִבֵּנוּ לְהִתְעוֹרֵר לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, וְכַנַּ"ל.