עא

וְעַל כֵּן מַזְכִּירִין בְּבִרְכַּת זִכְרוֹנוֹת בִּתְחִלָּתוֹ עִנְיַן נֹחַ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים שָׁם: וְגַם אֶת נֹחַ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ בַּהֲבִיאֲךָ אֶת מֵי הַמַּבּוּל וְכוּ', עַל־כֵּן זִכְרוֹנוֹ בָּא לְפָנֶיךָ וְכוּ', כִּי מַזְכִּירִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עֹצֶם חַסְדּוֹ וְרַחֲמָיו אֵיךְ הוּא חָפֵץ בְּקִיּוּם הָעוֹלָם, שֶׁגַּם בִּימֵי נֹחַ שֶׁהָיָה חשֶׁךְ כָּזֶה בָּעוֹלָם וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן זָכַר אֶת נֹחַ וְהוֹצִיאוֹ מִן הַתֵּבָה וְהִבְטִיחוֹ לְקַיֵּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי קֶשֶׁת הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה כַּנַּ"ל. עַל־כֵּן עַתָּה שֶׁכְּבָר זָכִינוּ שֶׁהָיוּ הָאָבוֹת בָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁמַּזְכִּירִין זְכוּתָם אַחַר־כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְכוּ' (וַיִּקְרָא כו, מב). וּכְבָר הָיָה משֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁנָּתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְכוּ', וּכְבָר הָיוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ בָּעוֹלָם שֶׁגִּלּוּ לָנוּ קְדֻשַּׁת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וּמַעֲלַת הַקִּבּוּץ בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְכוּ', עַל־כֵּן עַתָּה רָאוּי לוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֹּר אֶת בְּרִיתוֹ בִּזְכוּת כָּל אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים וְיַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה הַנַּ"ל, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלָיו, וְהוּא יָשׁוּב אֵלֵינוּ עַד שֶׁיְּקָרֵב קֵץ הַגְּאֻלָּה מְהֵרָה וְכַנַּ"ל (וְעַיֵּן לְעֵיל מִזֶּה בְּאוֹת מח).