וַאֲזַי נִתְתַּקְנִין שְׁנֵי הַחוֹתָמוֹת - חוֹתָם הַיָּדִין וְחוֹתָם הָרַגְלִין כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן אַחַר־כָּךְ נִמְסַר הַחוֹתָם לְמָרְדְּכַי וְנַחְתֹּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ - לִמְחוֹת זֵכֶר עֲמָלֵק, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁמַּכְנִיעַ דַּם נִדּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲמָלֵק זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן בִּשְׁעַת הַגְּזֵרָה, נֶאֱמַר (אֶסְתֵּר ד, ד): וַתִּתְחַלְחַל הַמַּלְכָּה מְאֹד - שֶׁפֵּרְסָה נִדָּה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְגִלָּה טו.), הַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהִתְגַּבֵּר אָז חוֹתָם הָמָן, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, וְאָז נַעֲשָׂה, חַס וְשָׁלוֹם, מֵהַחוֹתָם - נִדַּת, כַּנַּ"ל. אֲבָל אַחַר־כָּךְ - זָכוּ לְתַקֵּן חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, וְאָז נִמְסַר טַבַּעַת הַמֶּלֶךְ, בְּחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה לְיַד מָרְדְּכַי - וַיַּחְתֹּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ - לִמְחוֹת הָמָן עֲמָלֵק וְכוּ', כַּנַּ"ל.
כִּי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר הֵם בְּחִינַת יָדִין וְרַגְלִין, כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן י), בְּחִינַת חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם. וְזֶה בְּחִינַת (שִׁיר הַשִּׁירִים ה, ה): "וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל" - זֶה בְּחִינַת מָרְדְּכַי מָר־דְּרוֹר, שֶׁהוּא חוֹתָם הַיָּדִין בְּחִינַת "וְיָדַי נֹטְפוֹת מוֹר" וְכוּ', וְזֶהוּ "עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל" - לְשׁוֹן חוֹתָם, בְּחִינַת "גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם" (שִׁיר הַשִּׁירִים ד, יב).