טו

כִּי עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין הֵם הָעֵצוֹת, כִּי כָּל הַמֹּחִין וְהַחָכְמוֹת שֶׁמַּשִֹּׁיג הָאָדָם, אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ עַל יָדָם עֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא - אֵינָם נִקְרָאִים בְּשֵׁם מֹחִין וְחָכְמוֹת כְּלַל, וְעַל חָכְמוֹת כָּאֵלּוּ נֶאֱמַר (יְשַׁעְיָה מז, י): "חָכְמָתֵךְ וְדַעְתֵּךְ הִיא שׁוֹבְבָתֶךְ", וְעַל־זֶה נֶאֱמַר (קֹהֶלֶת א, יח): "כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב כָּעַס" וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (יִרְמְיָה ט, כב): "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְכוּ' כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי", שֶׁעִקַּר הַחָכְמָה כְּשֶׁזּוֹכִין עַל יָדָהּ לְעֵצוֹת - לְהַשְׂכִּיל וְלֵידַע אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת תּוֹרָתֵינוּ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת בְּשֵׁם עֵצוֹת כַּנַּ"ל. כִּי זֶה הָעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הוּא בְּחִינַת רַגְלִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה סו, א): "וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי", שֶׁהוּא בְּחִינַת מַדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, וּבְכַאן עִקַּר מְקוֹם הָעֵצָה שֶׁנִּקְרֵאת רַגְלִין כַּנַּ"ל, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהִיא מַדְרֵגָה נְמוּכָה מְאֹד, בְּחִינַת עֲשִׂיָּה גַּשְׁמִיּוּת בְּחִינַת רַגְלִין, עַל־כֵּן צְרִיכִין עֵצוֹת רַבּוֹת וַעֲמוּקוֹת מְאֹד מְאֹד כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהִנָּצֵל מִזֻּהֲמָא דְּהַאי עַלְמָא שְׁפֵלָה, וּלְדַבֵּק עַצְמוֹ בְּהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לָנֶצַח, וְזֶה עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין וְהַחָכְמָה לְזֶה הָעוֹלָם - כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ בְּכָל פַּעַם עֵצוֹת לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה, וְכַנַּ"ל.