יט

וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים קיא, י): רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה', שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד; 'רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'' וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהַקְדִּים יִרְאַת חֶטְאוֹ לְחָכְמָתוֹ, כִּי 'תַּכְלִית תּוֹרָה תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים', כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מִמִּקְרָא זֶה בִּבְרָכוֹת (דַּף יז.), דְּאִיתָא שָׁם: 'מַרְגְּלָא בְּפוּמָא דְּרָבָא וְכוּ', לְלוֹמְדֵיהֶם לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא לְעֹשֵׂיהֶם'. וְזֶהוּ שֶׁסִּיֵּם: תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד, הַיְנוּ אֵיךְ זוֹכִין לָזֶה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת תְּהִלָּתוֹ וְכוּ' - זֶה בְּחִינַת תְּהִלִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁעוֹשִׂין מִתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת, כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם - כִּי זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שֵׂכֶל הָעֶלְיוֹן מִבְּחִינַת אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׂכֶל טוֹב, כִּי בְּוַדַּאי הוּא שֵׂכֶל טוֹב וְנִפְלָא לְזַכּוֹת אֶת הָעוֹלָם - לְהָבִיא הַתּוֹרָה לִידֵי מַעֲשֶׂה, עַל־יְדֵי בְּחִינַת תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד - שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּהִלִּים, בְּחִינַת שֶׁעוֹשִׂין מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד, כִּי בְּחִינַת תְּהִלִּים, דְּהַיְנוּ שֶׁעוֹשִׂין מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת זֹאת הַבְּחִינָה עוֹמֶדֶת לָעַד, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁתִּהְיֶה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה לָעַד וְלָנֶצַח, כִּי זֹאת הַבְּחִינָה שֶׁל תְּהִלִּים וְכוּ' עוֹמֶדֶת לָעַד, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַלְקֵל זֹאת לְעוֹלָם, בְּחִינַת "וְכָרַתִּי לָהֶם וְכוּ', לֹא כַבְּרִית" וְכוּ' (יִרְמְיָה לא, לא; לב, מ).