י

נִמְצָא, שֶׁבִּסְפִירַת־הָעֹמֶר מַמְשִׁיכִין כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל, אֲבָל גַּם צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט. וְזֶהוּ הָעִקָּר שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ בִּימֵי הַסְּפִירָה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, כִּי זֶה הַתִּקּוּן שֶׁל הַמִּשְׁפָּט צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה עַד שֶׁיָּבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, שֶׁאָז יִהְיֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט בִּשְׁלֵמוּת, כַּמְבֹאָר לְעֵיל (בְּאוֹת ו), כִּי כָּל הַחֻרְבָּנוֹת וְהַגָּלֻיּוֹת וַאֲרִיכַת הַגָּלוּת שֶׁל עַכְשָׁו, הָעִקָּר הוּא מֵחֲמַת פְּגַם הַמִּשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (עָמוֹס ה, ז): "הַהֹפְכִים לְלַעֲנָה מִשְׁפָּט", וּכְתִיב (מִיכָה ג, יא): "רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ". וְכֵן הַרְבֵּה, וְכַמּוּבָן לַמַּשְׂכִּיל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, שֶׁבְּנִיסָן הָיָה רָאוּי שֶׁיִּתְבַּטֵּל טֻמְאָה כַּנַּ"ל, הַיְנוּ טֻמְאַת הַמִּקְרֶה, רַחֲמָנָא־לִצְּלָן, אֲבָל יֵשׁ שֶׁבָּא טֻמְאָה הַזֹּאת מִפְּגַם הַמִּשְׁפָּט וְכוּ', שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל כִּי אִם קֶשֶׁר הַמֶּרְכָּבָה וְכוּ' עַיֵּן שָׁם. וְזֶה יָדוּעַ, שֶׁעִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת הוּא מֵחֲמַת פְּגַם הַבְּרִית, שֶׁבָּזֶה תְּלוּיִים כָּל הַקִּלְקוּלִים, רַחֲמָנָא־לִצְּלָן. וּפְגַם הַבְּרִית הָיָה רָאוּי שֶׁיִּתְבַּטֵּל בְּנִיסָן שֶׁבּוֹ יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַגְּאֻלָּה הָיְתָה בְּנִיסָן, שֶׁאָז נִתְתַּקְּנוּ פְּגַם הַנִּיצוֹצֵי קֶרִי שֶׁל אָדָם־הָרִאשׁוֹן, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הָיָה כָּל גָּלוּת מִצְרַיִם, כַּיָּדוּעַ (פְּרִי־עֵץ־חַיִּים, חַג הַמַּצּוֹת, פֶּרֶק א). וּבְנִיסָן נִתְתַּקֵּן זֹאת, וְהָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה אָז גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה לָנֶצַח, אֲבָל פְּגַם הַבְּרִית שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי פְּגַם הַמִּשְׁפָּט זֶה לֹא נִתְתַּקֵּן בְּנִיסָן, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר שֶׁהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַבַּעַל דָּבָר, עַד שֶׁהֶחֱטִיאָם בָּעֵגֶל שֶׁעִקָּרוֹ הָיָה מֵחֲמַת פְּגַם הַבְּרִית, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סַנְהֶדְרִין סג:): 'לֹא עָבְדוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָעֵגֶל' וְכוּ'. כִּי כְּבָר מְבֹאָר, שֶׁכָּל הַתִּקּוּנִים הָאֶחָד תָּלוּי בַּחֲבֵרוֹ, וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא נִשְׁלְמוּ כָּל הַתִּקּוּנִים בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי גַּם תִּקּוּן הָאֱמוּנָה אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת, כַּנַּ"ל (בְּאוֹת ו). וְעַל־כֵּן בָּאוּ לִידֵי חֵטְא עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל הָעֵגֶל שֶׁהוּא פְּגַם אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא נִתְתַּקֵּן עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת פְּגַם הַמִּשְׁפָּט. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלְגְּלוּ אַחַר כָּךְ כָּל הַחֻרְבָּנוֹת וְהַגָּלֻיּוֹת, כִּי הַכֹּל נִמְשָׁךְ מֵחֵטְא הָעֵגֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת לב, לד): "וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סַנְהֶדְרִין קב.): 'אֵין לְךָ כָּל צָרָה' וְכוּ', עַל־כֵּן צְרִיכִין עַתָּה בְּיוֹתֵר בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת הָאַהֲבוֹת הַנְּפוּלִין, כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִפְּגַם הַבְּרִית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כַּנַּ"ל.