ד

כִּי עַכְשָׁו בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים בְּעֹמֶק הַגָּלוּת הַזֶּה שֶׁנִּתְאָרֵךְ מְאֹד - יָרַדְנוּ מְאֹד בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בִּבְחִינַת (אֵיכָה א, ט): "וַתֵּרֶד פְּלָאִים", עַד אֲשֶׁר "אָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים" (יִרְמְיָה מט, ז), וּכְמוֹ שֶׁצָּעַק דָּוִד עַל זֶה, "עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי" וְכוּ' (תְּהִלִּים יג, ג), וּכְתִיב: "אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי וְכוּ'", כִּי הַסִּטְרָא־אַחֲרָא, שֶׁמִּשָּׁם הַיֵּצֶר הָרָע, מִשְׁתַּטֵּחַ וּמִתְפַּשֵּׁט עַל כָּל אֶחָד מְאֹד מְאֹד לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ, וּבְכָל מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ - מִתְפַּשֵּׁט כְּנֶגְדּוֹ מְאֹד עַד שֶׁנִּדְמֶה שֶׁכִּמְעַט אָפֵס תִּקְוָה, חַס וְשָׁלוֹם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם נז, ז): "רֶשֶׁת הֵכִינוּ לִפְעָמַי" וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם קמב, ד): "בְּאֹרַח זוּ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִי", שֶׁבְּכָל דֶּרֶךְ וְאֹרַח וְנָתִיב שֶׁרוֹצִים לֵילֵךְ לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ טוֹמְנִים שָׁם פַּחִים לְלָכְדוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וּמֵחֲמַת זֶה עֲצָתוֹ חֲלוּקָה תָּמִיד - שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לָתֵת עֵצָה לְנַפְשׁוֹ אֵיךְ לְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִבְּאֵר שַׁחַת מִטִּיט הַיָּוֵן כָּזֶה, וּכְמוֹ שֶׁצָּעַק דָּוִד (שָׁם סט, ג): "טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד" וְכוּ', וְהַתִּקּוּן לְכָל זֶה שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, עַד שֶׁיַּחֲזֹר וְיֻחְשְׁבוּ בְּעֵינָיו כָּל סִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם מְטַהֲרִים מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וּמִכָּל הַטִּנֹּפֶת שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ חֲלֻקַּת הָעֵצָה.

כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים הַגְּדוֹלִים שֶׁיּוֹדְעִים סוֹד הָעִבּוּר, שֶׁיּוֹדְעִים לְעַבֵּר שָׁנִים וְלִקְבֹּעַ חֳדָשִׁים וִיכוֹלִים לַעֲשׂוֹת שְׁנֵי יָמִים רֹאשׁ־חֹדֶשׁ וּשְׁנֵי יָמִים יוֹם טוֹב, אַף־עַל־פִּי שֶׁלְּפִי דַּעְתֵּנוּ בְּאֶחָד מֵהֶם בְּוַדַּאי אֵינוֹ יוֹם טוֹב וְלֹא רֹאשׁ־חֹדֶשׁ, אַף־עַל־פִּי־כֵן מָסַר לָהֶם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כֹּחַ כָּזֶה, שֶׁהֵם יְכוֹלִים לִקְבֹּעַ רֹאשׁ־חֹדֶשׁ וְיוֹם טוֹב כִּרְצוֹנָם כַּנַּ"ל, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי כָּל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי כָּל הַתּוֹרָה תְּלוּיָה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁעַל זֶה נִקְבְּעוּ הַיָּמִים טוֹבִים הַתְּלוּיִים בְּרֹאשׁ־חֹדֶשׁ שֶׁהֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם, וּבִפְרָט מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (בְּסִימָן י): שֶׁכָּל שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה הוּא רֹאשׁ־חֹדֶשׁ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. נִמְצָא, שֶׁכָּל הַתְּשׁוּבָה וְכָל הַתּוֹרָה תְּלוּיָה בְּרֹאשׁ־חֹדֶשׁ וְיוֹם טוֹב וְהַכֹּל תָּלוּי בְּהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים סוֹד הָעִבּוּר לִקְבֹּעַ רֹאשׁ־חֹדֶשׁ כִּרְצוֹנָם עַד שֶׁבַּגָּלוּת הַזֶּה עוֹשִׂים לָנוּ שְׁנֵי יָמִים רֹאשׁ־חֹדֶשׁ. הֲלָכָה ז

וּמִכָּל זֶה רוֹאִים גְּדֻלַּת הַצַּדִּיקִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה תְּלוּיָה בָּהֶם, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בָּהֶם וּמִתְקָרְבִים אֲלֵיהֶם - יְכוֹלִים לָשׁוּב וְלָצֵאת מִכָּל הַדְּרָכִים הַנְּבוֹכִים שֶׁנִּתְעֶה בָּהֶם, וּמִכָּל מִינֵי חֲלֻקַּת הָעֵצָה שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי אֵיךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה וְאֵיךְ שֶׁיִּתְנַהֵג בַּעֲבוֹדָתוֹ - מִכֻּלָּם יוּכַל לָשׁוּב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, בִּבְחִינַת אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ אֶשָּׂא כַּנְפֵי שַׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם גַּם שָׁם יָדְךָ תַּנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינְךָ וְכוּ', גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחֲשִׁיךְ מִמֶּךָּ וְלַיְלָה כַיּוֹם יָאִיר וְכוּ' (תְּהִלִּים קלט, ח־יב). כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יָכוֹל לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, וּבִלְבַד שֶׁיֹּאחֵז אֶת עַצְמוֹ בּוֹ בְּכָל כֹּחוֹ תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיָּיו בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו, וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּעִנְיַן קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בָּהֶם כַּנַּ"ל.