טז

וְזֶה בְּחִינַת (דְּבָרִים כה, יז): זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק - 'זָכוֹר' דַּיְקָא. כִּי עֲמָלֵק שֶׁהוּא מִזֶּרַע עֵשָׂו, שֶׁהוּא הַסִּטְרָא־אַחֲרָא שֶׁיְּנִיקָתוֹ רַק מֵהִתְגַּבְּרוּת הַזְּמַן, מִבְּחִינַת עֵת רָעָה - עִקַּר הַכְנָעָתוֹ כַּנַּ"ל עַל־יְדֵי בְּחִינַת זָכוֹר, עַל־יְדֵי הַזִּכָּרוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַנִּים, כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם (שְׁמוֹת יז, יב): "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ" - שֶׁעִרְבֵּב לָהֶם הַשָּׁעוֹת וְהֶעֱמִיד הַחַמָּה, דְּהַיְנוּ שֶׁעִרְבֵּב וּבִטֵּל סֵדֶר הַזְּמַנִּים, כִּי עֲמָלֵקִים הָיוּ חוֹשְׁבִים הַשָּׁעוֹת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, כִּי מִשָּׁם עִקַּר יְנִיקָתָם - מִבְּחִינַת זְמַנִּים וְשָׁעוֹת, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה לוֹ כֹּחַ לְבַטֵּל הַזְּמַן וְהֶעֱמִיד הַחַמָּה וְעִרְבֵּב הַשָּׁעוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן - וְעַל־יְדֵי־זֶה הִכְנִיעוֹ וְהִפִּילוֹ, כַּנַּ"ל: