וְכָל זֶה צָרִיךְ בֵּאוּר הַרְבֵּה - וְלַה' הַיְשׁוּעָה, אַךְ הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת יָכוֹל לְהוֹצִיא גַּם מִדְּבָרֵינוּ אֵלֶּה הַרְבֵּה הִתְעוֹרְרוּת וְעֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת וַעֲמֻקּוֹת מְאֹד. וְצָרִיךְ שֶׁיְּעַיֵּן הֵיטֵב הֵיטֵב בְּכָל הַתּוֹרוֹת הַנַּ"ל לְעַיֵּן בָּהֶם לְעוּבְדָא וּלְעֵצוֹת טוֹבוֹת, וְאָז יִמְצָא בְּוַדַּאי דֶּרֶךְ וְנָתִיב לְהַתְחִיל גַּם עַתָּה - לְהִתְחַזֵּק בְּבַקָּשָׁה וְחִפּוּשׂ 'אַיֵּה' הַנַּ"ל עַד יְרֻחַם מִן הַשָּׁמַיִם:
כִּי בֶּאֱמֶת הַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אִיּוֹב מא, ג): "מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם". וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דִּבְרֵי הַיָּמִים־א כט, יד): "כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ" וְכוּ', אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין עַל כָּל פָּנִים אֵיזֶה אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, כִּי כָּל הָעוֹלָם עִם כָּל הָעוֹלָמוֹת עַד אֵין מִסְפָּר הַתְּלוּיִים בְּזֶה הָעוֹלָם בְּזֶה הָאָדָם - הַכֹּל נִבְרָא רַק בִּשְׁבִיל זֶה, כַּיָּדוּעַ. וּכְלָל דְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא הוּא בְּחִינַת צְדָקָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִׂיָּה, בְּחִינַת יָדַיִם, בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה לב, יז): "מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה", בְּחִינַת (דְּבָרִים טו, ח): "פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ" (דְּבָרִים טו, ח), וְעִקַּר הַצְּדָקָה הוּא כְּשֶׁזּוֹכִין לִתֵּן לְזֶה שֶׁמְּקַבְּלִין מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא זֶה שֶׁהִתְפָּאֵר שֶׁהוּא עִקַּר הַבַּעַל צְדָקָה - שֶׁמִכָּל מִי שֶׁמְּקַבֵּל הוּא נוֹתֵן לוֹ וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (וַיִּקְרָא־רַבָּה לד, ח), 'יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁבַּעַל הַבַּיִת עוֹשֶׂה עִם הֶעָנִי, הֶעָנִי עוֹשֶׂה עִם בַּעַל הַבַּיִת'.
אֲבָל צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מְאֹד וּלְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה מְאֹד מְאֹד לְשֵׁם שָׁמַיִם עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא עָנִי הָגוּן כָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סֻכָּה מט:), שֶׁמָּא תֹּאמַר כָּל הַבָּא לִקְפֹּץ קוֹפֵץ, תַּלְמוּד לוֹמַר, "מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹקִים". כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה שֶׁמְּקַלְקְלִים יוֹתֵר עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם (כַּמְבֹאָר בְּסִימָן טו הַנַּ"ל). וְגַם כָּל הָעֻבְדּוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁעוֹשִׂים, הַכֹּל נִקְרָא בְּשֵׁם 'צְדָקָה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים ו, כה): "וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת" וְכוּ', אֲבָל כָּל הַהַתְחָלוֹת הוּא מִמִּצְוַת צְדָקָה מַמָּשׁ (וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה "וְאֶת הָעֹרְבִים" בְּסִימָן ד' לִקּוּטֵי חֵלֶק ב), וּכְמוֹ שֶׁנוֹהֲגִין כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁקֹּדֶם הַתְּפִלָּה נוֹתְנִין צְדָקָה (אֹרַח־חַיִּים, סִימָן צב, סְעִיף א) וּבִפְרָט קֹדֶם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְיוֹם־כִּפּוּר וַעֲשֶׂרֶת־יְמֵי־תְּשׁוּבָה מַרְבִּין בִּצְדָקָה מְאֹד, כִּי צְדָקָה לְעָנִי הָגוּן הַנִּכְלָל בְּהַבַּעַל־כֹּחַ הַנַּ"ל - מִשָּׁם עִקַּר הַהַתְחָלָה, כַּנַּ"ל: