'מָאן דְּקָטִיל לְהַהוּא חִוְיָא וְכוּ' יָהֲבִין לֵהּ בְּרַתָּא דְּמַלְכָּא דְּאִיהוּ צְלוֹתָא' (תִּקּוּן יג, דַּף כט:), בְּחִינַת בַּת־מֶלֶךְ שֶׁל הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל,
' וְעוֹד שׁוֹפָר וְכוּ', בְּהַהוּא זִמְנָא וְכוּ' סַלְקָא צְלוֹתָא בִּנְגִינָא בְּאַרְבָּעָה מִינִין, דְּאִנּוּן שִׁיר פָּשׁוּט כָּפוּל מְשֻׁלָּשׁ רָבוּעַ' וְכוּ' (תִּקּוּן כא, דַּף נא ע"ב.), עַיֵּן שָׁם. "מָה אֲעִידֵךְ מָה אֲדַמֶּה לָךְ מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ וַאֲנַחֲמֵךְ כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ מִי יִרְפָּא לָךְ" (אֵיכָה ב, יג), וְאִיתָא (זֹהַר, חֵלֶק א' א:), שֶׁבְּחִינַת "מִי" - "יִרְפָּא לָךְ", הַיְנוּ בְּחִינַת 'אַיֵּה' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'מִי', בְּחִינַת סָתוּם וְנֶעְלָם, עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָרְפוּאָה, כַּנַּ"ל.
בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹקֶיךָ (תְּהִלִּים מב, יא), כִּי כָּל יְנִיקַת הַצּוֹרְרִים הַמְחָרְפִים הוּא מִבְּחִינַת "אַיֵּה" וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְעַל זֶה מֵשִׁיב כָּל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל הֶחָס עַל תִּקּוּנוֹ וְאֵינוֹ מַנִּיחַ לְהַפִּיל אֶת עַצְמוֹ וְאֵינוֹ מְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן: מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹקִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ וְכוּ' - 'אוֹדֶנּוּ' דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּחִינַת "אַיֵּה" הַנַּ"ל, שֶׁעַל זֶה אוֹמֵר עוֹד אוֹדֶנּוּ - שֶׁדַּיְקָא בְּחִינַת 'אַיֵּה' הַנַּ"ל, אֵלָיו אֲנִי אוֹחִיל, שֶׁעוֹד אוֹדֶנּוּ וְאֶעֶלֶה וְאֶכָּלֵל בּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, וּמִשָּׁם דַּיְקָא יֻמְשַׁךְ עָלַי כָּל הַיְּשׁוּעוֹת - בְּחִינַת יְשֻׁעֹת פָּנַי וֵאלֹקָי: