ג

וְכֵן עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא – מִתְעַנִּין (תַּעֲנִית יט.), כִּי כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין חַס וְשָׁלוֹם, כֻּלָּם הֵם מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת [כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת (סִימָנִים כא, נו)] וְחֶסְרוֹן הַדַּעַת, הַיְנוּ הַסְתָּרַת הַיְדִיעָה הוּא בְּחִינַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה (כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ בַּמַּאֲמָר 'וַיַּסֵּב' הַנַּ"ל). כִּי הָעִקָּר תָּלוּי בְּהָאֱמוּנָה, כְּשֶׁיֵּשׁ אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אֲזַי כָּל הַיִּסּוּרִין בְּטֵלִין, כִּי יוֹדְעִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, (כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ כָּל זֶה, עַיֵּן שָׁם). נִמְצָא, שֶׁהַיִּסּוּרִין הֵם מֵחֶסְרוֹן הָאֱמוּנָה - חֶסְרוֹן הַדַּעַת, וְעַל־כֵּן הַתִּקּוּן לָזֶה תַּעֲנִית, כִּי עַל־יְדֵי תַּעֲנִית זוֹכִין לָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַתַּעֲנִית הוּא הַתְּשׁוּבָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה עוֹלָה הַמַּלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נֶחְזָר הַדַּעַת בִּבְחִינַת (שִׁיר הַשִּׁירִים ח, ט): "מִי זֹאת עוֹלָה" - מִי עִם זֹאת עוֹלָה (זֹהַר חֵלֶק א' י:) (כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ בְּסִימָן מט, עַיֵּן שָׁם). וְזֶה שֶׁמַּרְבִּין בִּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת בְּכָל הַתַּעֲנִיתִים, כִּי עִקַּר הַתַּעֲנִית בָּא עַל זֶה כְּדֵי לְהַעֲלוֹת הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאוֹמְרִים וִדּוּיִים וּסְלִיחוֹת בִּימֵי הַתַּעֲנִיּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִיּוֹת זוֹכִין לְשִׂמְחָה, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים צ, טו): "שַׂמְחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ" (עַיֵּן בְּסִימָן קעט), וְעַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה יְכוֹלִין לְהִתְוַדּוֹת, בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָה נא, ג): "שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה" וְכוּ'.