ה

וְזֶה בְּחִינַת שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה. כִּי עֲלִיַּת וְתִקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת שְׁמוֹנָה יָמִים, בְּחִינַת תְּמָנֵי פַּרְסֵי [הַמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל עַל מַאֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה, עַיֵּן שָׁם], שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה וְשָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת בַּיּוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי שְׁמוֹנֶה בְּחִינוֹת אֵלּוּ - הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי עִקַּר אוֹר הָאֱמֶת זוֹכִין עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא תּוֹרַת אֱמֶת. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מִדְרָשׁ־רַבָּה אֵיכָה בִּפְּתִיחְתָּא): 'הַלְוַאי אוֹתִי עָזְבוּ וְתוֹרָתִי שָׁמָרוּ. מִתּוֹךְ שֶׁהָיוּ מִתְעַסְּקִין בָּהּ, הַמָּאוֹר שֶׁבָּהּ הָיָה מַחֲזִירָן לְמוּטָב'. כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה זוֹכִין לְאוֹר הָאֱמֶת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה רוֹאִין הַפְּתָחִים אֵיךְ לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזְרִין לְמוּטָב, וְעַל־כֵּן שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מִשְׁלֵי כח, ט): "מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה" וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּמָנֵי פַּרְסֵי הַנַּ"ל, שֶׁהֵם שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כַּנַּ"ל.