וְזֶהוּ מִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה, כִּי מַצָּה בְּחִינַת שִׂמְחָה, (כַּמּוּבָא בְּמַאֲמַר 'בַּחֲצֹצְרוֹת' סִימָן ה) שֶׁמַּצָּה מְרַמֵּז עַל תִּקּוּן הַמֹּחַ שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר הַמֹּחַ מֵחָמֵץ שֶׁלֹּא יַחֲמִיץ אֶת מֹחוֹ בְּמַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים וְכוּ' (עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב, בְּאוֹת ו'), וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל שֶׁיִּהְיֶה קוֹלוֹ נַעֲשֶׂה רְעָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחָה, (כַּמְבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם), וְזֶהוּ בְּחִינַת שֶׁנִּקְרָא הַמַּצָּה (דְּבָרִים טז, ג): 'לֶחֶם עֹנִי' - שֶׁעוֹנִין עָלָיו דְּבָרִים הַרְבֵּה (פְּסָחִים קטו:), הַיְנוּ בְּחִינַת הַקּוֹלוֹת שֶׁצּוֹעֲקִין עַל הַמַּצָּה בְּסִפּוּר הַהַגָּדָה - לְהוֹרוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי הַמַּצָּה יְכוֹלִים לִצְעֹק אֶל ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים כו, ז): "וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹקֵינוּ", הַיְנוּ, כִּי עַל־יְדֵי הַמַּצָּה יְכוֹלִין לִצְעֹק וּלְהִתְפַּלֵּל אֶל ה', כִּי קוֹלוֹ יִהְיֶה נַעֲשֶׂה רְעָמִים, וַאֲזַי יוּכַל לְכַוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ, כִּי הַלֵּב יִשְׁמַע דִבּוּרָיו (כַּמְבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם). וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחָה, כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ בְּחִינַת מִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה - כְּדֵי לִזְכּוֹת לְשִׂמְחָה עַל־יְדֵי אֲכִילָה קְדוֹשָׁה כָּזוֹ, דְּהַיְנוּ מַצָּה כַּנַּ"ל. וּלְהִפּוּךְ, חָמֵץ וּשְׂאוֹר, שֶׁהֵם סָמֶ"ךְ מֵ"ם וְלִילִית (תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּקּוּן סט, צט:), בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, כַּמּוּבָא (מִשְׁנַת־חֲסִידִים, תְּפִלַּת הָאֲצִילוּת, פֶּרֶק י, אוֹת יב) - "לֹא יֵרָאֶה וְלֹא יִמָּצֵא" (שְׁמוֹת יג, ז), כִּי אֲזַי צְרִיכִין לְשִׂמְחָה דַּיְקָא כַּנַּ"ל זֶה שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (תְּצַוֶּה קפג:) שֶׁמַּצָּה אַסְוָתָא [שֶׁהַמַּצָּה הִיא רְפוּאָה], כִּי הַשִּׂמְחָה הִיא רְפוּאָה לְכָל הַחוֹלַאַת כַּנַּ"ל, כִּי הַשִּׂמְחָה הִיא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵן מְחַיִּין עֲשָׂרָה מִינֵי דְּפִיקִין, כַּנַּ"ל.
וְעַל זֶה מְרַמֵּז מַצָּה, כִּי הַחִלּוּק שֶׁבֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא רַק בְּה"א, כַּמּוּבָא (זֹהַר פִּנְחָס רנב.). כִּי מַצָּה בְּהֵ"א, וְהַהֵ"א הוּא בְּחִינַת 'דָּלֶ"ת יוּ"ד' בִּבְחִינַת 'הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּ"י אֲכָלוּ אֲבְהָתָנָא' (הַגָּדָה־שֶׁל־פֶּסַח), כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת (פְּרִי־עֵץ־חַיִּים, פֶּרֶק ו). וְדִ"י, הַיְנוּ 'דָּלֶת יוּד' - הִיא בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט כָּפוּל מְשֻׁלָּשׁ מְרֻבָּע, וַעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ה', הַיְנוּ דָּלֶת יוּד כַּמּוּבָא (סִימָן מט). נִמְצָא, שֶׁמַּצָּה הִיא בְּחִינַת שִׂמְחָה, בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הַגְּאֻלָּה וְהַחֵרוּת וְתִקּוּן קֶרִי, שֶׁזֶּה הָיָה סוֹד יְצִיאַת מִצְרַיִם, כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ שֶׁבְּשָׁבוּעוֹת מִצְוָה לְהָבִיא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מֵחָמֵץ דַּיְקָא (וַיִּקְרָא כג, יז), כִּי בְּפֶסַח בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה וַאֲזַי עֲדַיִן הָיָה קְצָת כֹּחַ וַאֲחִיזָה לְהַסִּטְרָא־אַחֲרָא, וְעַל־כֵּן הֻצְרְכוּ לָצֵאת בְּחִפָּזוֹן (דְּבָרִים טז, ג), כִּי עֲדַיִן לֹא נִכְנַעַת מִכֹּל וָכֹל, רַק לְפִי שָׁעָה, כַּמּוּבָא - עַל־כֵּן אָז צְרִיכִין לִבְרֹחַ מִן הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת חָמֵץ וּשְׂאוֹר, וַאֲסוּרִים בְּ"בַל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא", לְבַל יִתְעָרְבוּ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, חַס וְשָׁלוֹם, בְּתוֹךְ שִׂמְחָתֵנוּ, וִיבַלְבְּלוּ הַשִּׂמְחָה חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל רַק מַצָּה וְלֹא חָמֵץ, כַּנַּ"ל. אֲבָל בְּשָׁבוּעוֹת שֶׁאָז מַתַּן תּוֹרָה וְאָז הַשִּׂמְחָה בִּשְׁלֵמוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שִׁיר הַשִּׁירִים ג, יא): "בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ" (עַיֵּן בְּשִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה שָׁם), וְאָז הַסִּטְרָא־אַחֲרָא נִכְנַעַת לְגַמְרֵי מִכֹּל וָכֹל, כִּי 'יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זֻהֲמָתָן' (שַׁבָּת קמו.). וְעַל־כֵּן אֲזַי בְּשָׁבוּעוֹת - מִצְוָה עָלֵינוּ לְהָבִיא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם לְקָרְבָּן מֵחָמֵץ דַּיְקָא, כְּדֵי לִתְפֹּס וּלְהַכְרִיחַ אֶת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָמֵץ, שֶׁיִּתְהַפֵּךְ לְשִׂמְחָה וּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ" וְכוּ', כַּנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן לֶעָתִיד לָבֹא שֶׁאָז תִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה מְאֹד, אֲזַי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּטֵלִין חוּץ מִקָּרְבַּן תּוֹדָה (וַיִּקְרָא רַבָּה ט, ז), כִּי בַּתּוֹדָה הָיָה חָמֵץ וּמַצָּה רֶמֶז שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁתּוֹפֶסֶת גַּם אֶת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה כַּנַּ"ל. וְזֶה יִהְיֶה לֶעָתִיד, כִּי אֲזַי נֶאֱמַר (יְשַׁעְיָה נב, יב): "כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן", כִּי אֲזַי יִהְיֶה הַסִּטְרָא־אַחֲרָא נִכְנַעַת לְגַמְרֵי וְתִתְהַפֵּךְ לִקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (צְפַנְיָה ג, ט): "אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים" וְכוּ'. וְעַל־כֵּן אֲזַי עִקַּר הַחֲשִׁיבוּת קָרְבַּן תּוֹדָה - שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָמֵץ דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁתּוֹפְסִין גַּם אֶת הֶחָמֵץ, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָגוֹן וְכוּ', לְתוֹךְ שִׂמְחַת הַקְּדֻשָּׁה, כַּנַּ"ל. וְכֵן שָׁבוּעוֹת שֶׁהוּא רַק יוֹם אֶחָד וּמְרַמֵּז עַל עוֹלָם־הַבָּא, כַּמּוּבָא, עַל־כֵּן הָיוּ מְבִיאִין בּוֹ קָרְבָּן מֵחָמֵץ דַּיְקָא - כְּדֵי לַחֲטֹף וְלִתְפֹּס אֶת הַיָּגוֹן לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה, לַהֲפֹךְ מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה, כַּנַּ"ל.