טז

וְיֵשׁ דִּבּוּר שֶׁל 'מַלְכוּת פֶּה' (תִּקּוּנֵי־זֹהַר יז.), זֶה בְּחִינַת כּוֹס רְבִיעִי שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו הַהַלֵּל (פְּסָחִים קיז:), שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, [כַּמְבֹאָר בַּכְּתָבִים (פְּרִי־עֵץ־חַיִּים, חַג הַמַּצּוֹת, פֶּרֶק ז)], שֶׁבְּחִינַת הַלֵּל הוּא בְּמַלְכוּת. וְעַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר, שֶׁהִיא בְּחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ - עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין הַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל. שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל הֵם בְּחִינַת עֶבֶד (תִּקּוּנֵי זֹהַר פו:), וְשַׁבָּת הוּא בְּחִינַת בֶּן - נַיְיחָא וְכוּ', (עַיֵּן שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, בְּאוֹתִיּוֹת ד־ה). וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים ק, ב): "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה" וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַחֵרוּת שֶׁל גְּאֻלַּת מִצְרַיִם, כִּי יָצָאנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, כִּי הַשִּׂמְחָה הִיא הַחֵרוּת [כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן יז תִּנְיָנָא)], כִּי עַבְדוּת הוּא בְּחִינַת עַצְבוּת הַנַּ"ל, וְשִׂמְחָה הִיא בְּחִינַת חֵרוּת, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לִבְחִינַת עַבְדוּת, עַל־יְדֵי־זֶה יוֹצְאִים מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת.