יח

וְעַל־כֵּן גִּדְעוֹן כְּשֶׁרָצָה לִרְאוֹת אוֹת וְנֵס מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּיוֹם הֲנָפַת הָעֹמֶר (רַשִׁ"י שׁוֹפְטִים ו, יט), הָיָה מְנַסֶּה עַל־יְדֵי הַטַּל עַל גִּזַּת הַצֶּמֶר (שׁוֹפְטִים ו, לז). גִּזַּת הַצֶּמֶר - מְרַמֵּז עַל צִיצִית הַבָּאִים מִצֶּמֶר, שֶׁעַל יָדָם עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה, שֶׁמַּתְחִילִין לְהָכִין עַצְמֵנוּ לְקַבְּלָהּ בְּיוֹם הֲנָפַת הָעֹמֶר, וְהַטַּל - הוּא בְּחִינַת הַהֶאָרָה שֶׁל פֶּסַח כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת טַל וּבְחִינַת צִיצִית, עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַגְּאֻלָּה מִכָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁכֻּלָּם מְכֻנִּים בְּשֵׁם גָּלוּת מִצְרַיִם, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָצָה גִּדְעוֹן לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל מִצָּרָתָם נִסָּה עַל־יְדֵי הַטַּל עַל הַגִּזָּה, וְכַנַּ"ל.