וְזֶה בְּחִינַת קְרִיעַת־יַם־סוּף, כִּי עִקַּר קְרִיעַת־יַם־סוּף הָיָה עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק (שְׁמוֹת יד, טו): "מַה תִּצְעַק אֵלָי" וְכוּ' - 'כְּדַאי הֵם וְהָאֱמוּנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ בִּי וְיָצְאוּ, לִקְרֹעַ לָהֶם אֶת הַיָּם'. כִּי אֱמוּנָה בְּעַצְמָהּ הוּא בְּחִינַת קְרִיעַת יַם־סוּף, בְּחִינַת (תְּהִלִּים סו, ו): "הָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה". כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה הוּא לְסַלֵּק דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם דַּעַת, וְלִסְמֹךְ עַל הָאֱמוּנָה לְבַד שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וּבָזֶה יִנָּצֵל מִכָּל מִינֵי קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת וּמְבוּכוֹת, כִּי אֵין לוֹ שׁוּם מְבוּכָה וְקֻשְׁיָא בָּעוֹלָם שֶׁיְּבַלְבֵּל אוֹתוֹ, מֵאַחַר שֶׁמְּסַלֵּק דַּעְתּוֹ כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם שֵׂכֶל כְּלָל, וְסוֹמֵךְ רַק עַל אֱמוּנָה לְבַד. כִּי בֶּאֱמֶת דַּעְתֵּנוּ אַיִן וָאֶפֶס מַמָּשׁ כְּנֶגֶד דַּעַת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב וּמֹשֶׁה וְכוּ' וְכָל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר מֵאָז וְעַד עַתָּה. וּצְרִיכִין אָנוּ לִסְמֹךְ רַק עֲלֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹרִישׁוּ לָנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר הִיא חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ וּלְבַטֵּל דַּעְתֵּנוּ לְגַמְרֵי וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר נָטְעוּ בָּנוּ בְּחַסְדֵי ה'.
וְיִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים (חֻלִּין ז:), עַל־יְדֵי שֶׁזָּכוּ אָז לְזֶה, שֶׁבִּטְּלוּ דַּעְתָּם לְגַמְרֵי וְסָמְכוּ רַק עַל אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זָכוּ אַחַר כָּךְ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל (סִימָן קכג) עַל פָּסוּק (דְּבָרִים לב, ו): "עַם נָבָל וְלֹא חָכָם" - 'עַמָּא דְקַבִּילוּ אוֹרַיְתָא וְלֹא חַכִּימוּ' (תַּרְגּוּם שָׁם) - שֶׁסִּלְּקוּ דַּעְתָּם לְגַמְרֵי וּבִטְּלוּ שִׂכְלָם מִכֹּל וָכֹל וְסָמְכוּ רַק עַל הָאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יד, לא): "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" - עַל־יְדֵי־זֶה זָכוּ אָז לִקְרִיעַת־יַם־סוּף, כִּי קְרִיעַת־יַם־סוּף בְּחִינַת "הָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה", הוּא מַמָּשׁ בְּחִינָה זוֹ - שֶׁמְּסַלְּקִין מֵימֵי הַדַּעַת לְגַמְרֵי וְסוֹמְכִין רַק עַל הָאֱמוּנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת יַבָּשָׁה וָאָרֶץ, בְּחִינַת (תְּהִלִּים לז, ג): "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם, בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית א, ט): "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה", כִּי הַדַּעַת הוּא בְּחִינַת מַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה יא, ט): "וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים". אֲבָל יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ - אֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין עִם הַדַּעַת, כִּי אִם כְּשֶׁהַדַּעַת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, שֶׁיְּכוֹלִין לִזְכּוֹת עַל יָדוֹ לֶאֱמוּנָה יְתֵרָה, כִּי הֵם מַמְשִׁיכִין כָּל מִינֵי דַּעַת וְשֵׂכֶל - לְתוֹךְ בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁזֶּה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם שֶׁעוֹמֵד עַל אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים לג, ד): "וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה", וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מַכּוֹת כד.): 'עַד שֶׁבָּא חֲבַקוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת (חֲבַקּוּק ב, ד) - וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה'.