ו

וְעַל־כֵּן רָאוּי לָנוּ לִבְכּוֹת וְלִצְעֹק יוֹם וָלַיְלָה, נִבְטוֹשׁ רֵישָׁא בְּכוֹתְלָא דְבֵיתָא [נַכֶּה אֶת הָרֹאשׁ בְּכֹתֶל הַבַּיִת] - "בַּת עַמִּי חִגְרִי שָׂק הִתְפַּלְּשִׁי בָּעֳפָרִים אֵבֶל יָחִיד עֲשִׂי לָךְ מִסְפַּד תַּמְרוּרִים" (יִרְמְיָה ו, כו). עַל גֹּדֶל הַשֶּׁבֶר וְהַצָּרָה הַגְּדוֹלָה הַנִּשְׁמַעַת בָּעוֹלָם, אֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא הָיְתָה כָּזֹאת, אֲשֶׁר נִתְחַבְּרוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת כַּמָּה כִּתּוֹת רְשָׁעִים גְּמוּרִים מְפֻרְסָמִים, וְעָשׂוּ לְעַצְמָן חֶבְרַת חִנּוּךְ נְעָרִים לְלַמֵּד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּטַנִּים חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּלְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם. וְהֵם מְטַמְּאִים הֶבֶל פִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ וְעוֹקְרִים אוֹתָם בְּחַיֵּיהֶם מִקַּטְנוּתָם מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וּמִן הַתּוֹרָה, כִּי מַרְגִּילִים אוֹתָם בְּדַרְכֵי הָעַכּוּ"ם וּבְמַלְבּוּשֵׁיהֶם מִנְּעוּרֵיהֶם וְהֵם צוֹדִים נְפָשׁוֹת יְקָרוֹת לְפוֹרְחוֹת לַגֵּיהִנֹּם, אוֹי לָנוּ כִּי שֻׁדָּדְנוּ (שָׁם ד, יג), אוֹי לָנוּ עַל שִׁבְרֵנוּ, אוֹי וַאֲבוֹי.

וְאִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְּמוֹ אֶפֶס קָצֶה מֵעֹצֶם הַצָּרָה הַזֹּאת - יִכְלוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת, כִּי אֵין רָעָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ, כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁכָּל אֵלּוּ הַנְּעָרִים שֶׁנִּתְגַּדְּלוּ עַל־פִּי הַדְּרָכִים הָרָעִים הָאֵלּוּ הֵם אֶפִּיקוֹרְסִים מְפֻרְסָמִים וְהֵם גְּרוּעִים מִמְּשֻׁמָּדִים, וּמְחַלְּלִים שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא וּמִתְלוֹצְצִים מִכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה, וּבְיוֹתֵר מִתּוֹרָה־שֶׁבְּעַל־פֶּה מִדִּבְרֵי הַתַּלְמוּד וְאַגָּדוֹת רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, עַד שֶׁאָסוּר לַחֲזֹר וּלְהַעֲלוֹת עַל הַכְּתָב וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּעַל פֶּה, דִּבְרֵיהֶם הָרָעִים וְהַמָּרִים, אֲשֶׁר הֵן הֵן הָאֶפִּיקוֹרְסִים הַגְּמוּרִים שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. כִּי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אָמְרוּ (סַנְהֶדְרִין צט.): שֶׁאֲפִלּוּ הַכּוֹפֵר בְּדָבָר אֶחָד מִדִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל - נִקְרָא אֶפִּיקוֹרוֹס, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁהֵם כּוֹפְרִים בְּרֹב דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וּבְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְנָחוֹת צט:): 'מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ חָכְמָה יְוָנִית? וְהֵשִׁיבוּ, יְלַמְּדֶנוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה', וְכַמְבֹאָר בָּאַלְשֵׁיךְ, וּבַשְּׁלָ"ה, וּבִשְׁאָר סְפָרִים - גֹּדֶל הָאִסּוּר לִלְמֹד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּלְשׁוֹנוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלַן, מִלְּבַד מַה שֶּׁמְּבַטְּלִין הֶבֶל פֶּה הַקָּדוֹשׁ שֶׁל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן שֶׁיַּעַסְקוּ בִּדְבָרִים חִיצוֹנִיִּים שֶׁאָסוּר לַעֲסֹק בָּהֶם.

וְאִי אֶפְשָׁר לְהִתְוַכֵּחַ וְלִטְעֹן עִמָּהֶם עַל דַּרְכֵיהֶם, כִּי מְהַפְּכִים דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים וּמוֹצְאִין לָהֶם סְבָרוֹת הֲפוּכוֹת שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל, שֶׁצְּרִיכִין, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַרְגִּיל אֶת הַתִּינוֹק בִּדְרָכִים נְבוֹכִים הָרָעִים הַלָּלוּ, בִּדְרָכִים רָעִים אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמְעוּ מֵעוֹלָם. וְכָל דַּרְכָּם וְהַנְהָגוֹתָם הוּא רַק לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַתִּינוֹק בְּדַרְכֵי הָעַכּוּ"ם מִנְּעוּרָיו, אֲשֶׁר הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִזְהִירָנוּ לְהִתְרַחֵק מֵהֶם וּמִדַּרְכֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קו, לה): "וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם". וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (וַיִּקְרָא יח, ג): "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ", וְכַמְבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ יוֹרֶה דֵּעָה סִימָן קעח (סְעִיף א), שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת מֻבְדָּל מֵהֶם בְּמַלְבּוּשָׁיו וּבְמַעֲשָׂיו וְכוּ'. וְאֵין צֹרֶךְ לְהַאֲרִיךְ וּלְבָאֵר עֹצֶם הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא נִהְיְתָה, אֲשֶׁר עַל זֶה הִתְנַבְּאוּ כָּל נְבִיאֵנוּ שֶׁיִּהְיֶה בְּסוֹף הַיָּמִים צָרָה אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא נִהְיָתָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דָּנִיֵּאל יב, א): "וְהָיְתָה עֵת צָרָה לְיַעֲקֹב אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא נִהְיָתָה וְכָמוֹהוּ לֹא תוֹסִיף" וְכוּ'.

אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה בַּיָּמִים הָאֵלֶּה לְהִתְרַחֵק אֶת עַצְמוֹ וְאֶת בָּנָיו מֵהֶם ! וְאִם אֵין בְּיָדֵינוּ לְמָנְעָם בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, עַל כָּל פָּנִים הַחִיּוּב עַל כָּל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים לְהַזְהִיר אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֵי בָּנָיו לְדוֹרוֹת - שֶׁיִּתְרַחֲקוּ בְּכָל מִינֵי הִתְרַחֲקוּת מִדְּרָכִים אֵלּוּ. וְשֶׁלֹּא לִתֵּן אֶת בָּנָיו לְחֵדֶר שֶׁלּוֹמְדִים בּוֹ אֶחָד מֵהַבָּנִים אֵלּוּ הַהוֹלְכִים בִּדְרָכִים אֵלּוּ הָרָעִים הַנַּ"ל, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵצֶל זֶה הַמְלַמֵּד אֵין עוֹסְקִים בַּלִּמּוּד הָרַע הַזֶּה, רַק לוֹמְדִים אֶצְלוֹ תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה גְּמָרָא וּפוֹסְקִים, רַק שֶׁקְּצָת תַּלְמִידִים לוֹמְדִים בְּמָקוֹם אַחֵר אֵלּוּ הָעִנְיָנִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן אָסוּר לְהִתְחַבֵּר עִמָּהֶם כְּלָל - שֶׁלֹּא יַמְשִׁיכוּ אֶת בָּנָיו, חַס וְשָׁלוֹם, לְדַרְכָּם הָרָעָה וְלִסְבָרוֹתֵיהֶם הַמָּרוֹת - שֶׁלֹּא יַכְנִיסוּ בּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה תַּאֲוָה לִלְמֹד סִפְרֵיהֶם הָרָעִים, רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עַל כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל וִימַהֵר גְּאֻלָּתֵנוּ וְיָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָז יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים פה, יב): "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח" וְכוּ'.