טז

וְזֶה בְּחִינַת (אֶסְתֵּר ט, כב): מִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים, כִּי אָנוּ צְרִיכִין לִתֵּן צְדָקָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת (מִשְׁלֵי כב, ט): "טוֹב־עַיִן הוּא יְבֹרָךְ כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל", כַּנַּ"ל (בְּאוֹת ג'). וְעַל־כֵּן בְּפוּרִים - 'כָּל הַפּוֹשֵׁט יָד לִטֹּל נוֹתְנִים לוֹ', כִּי אָז אֵין שׁוּם רַע־עַיִן כְּלָל רַק טוֹב־עַיִן - שֶׁנּוֹתְנִים בְּעַיִן יָפָה וְטוֹבָה לְכָל הַפּוֹשֵׁט יָד לִטֹּל. וְזֶהוּ גַּם־כֵּן בְּחִינַת מִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ - לְהַרְאוֹת גֹּדֶל הִתְפַּשְּׁטוּת הָעַיִן טוֹבָה עַכְשָׁיו, שֶׁכָּל אֶחָד עֵינוֹ טוֹבָה וְיָפָה בַּחֲבֵרוֹ וְשׁוֹלְחִין מָנוֹת זֶה לָזֶה וְזֶה לָזֶה, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת "טוֹב־עַיִן" - שֶׁכָּל אֶחָד עֵינוֹ טוֹבָה בַּחֲבֵרוֹ: