ג

וְעַל־יְדֵי־זֶה נוֹלַד הָמָן. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁעָמַד הָמָן הָרָשָׁע הָיְתָה עֵת צָרָה גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד, אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא נִהְיָתָה, כַּמּוּבָא. כִּי הָיָה מִתְגַּבֵּר בְּכֹחַ הַפְּגָם שֶׁל שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין מִבְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן הָיָה הִתְגַּבְּרוּתוֹ מְאֹד, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ שָׁם עַל עוֹג, שֶׁהִתְגַּבְּרוּתוֹ הָיָה מֵחֲמַת שֶׁהָיָה סָמוּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה מִבְּנֵי בֵּיתָא דְּאַבְרָהָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָמִין, כְּמוֹ כֵּן הִתְגַּבֵּר הָמָן מֵחֲמַת הַפְּגָם שֶׁל שָׁאוּל, שֶׁהָיָה בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט שֶׁהָיָה מִזֶּרַע עֲמָלֵק שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הָרַע־עַיִן, וְעַל־כֵּן הִתְגַּבֵּר בְּעַיִן רָעָה מְאֹד עַל מָרְדְּכַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁרָצָה לְהַעֲבִירָם לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן רָצָה לְבַטֵּל כֹּחַ הַשְּׁקָלִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אֶסְתֵּר ג, ט): "וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקֹל", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְגִלָּה יג:), וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אָמַר: רָשָׁע, כְּבָר קָדְמוּ שִׁקְלֵיהֶם לִשְׁקָלֶיךָ, כִּי הַשְּׁקָלִים הָיוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹט בָּהֶם עַיִן הָרַע עַל הַמִּנְיָן כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (שְׁמוֹת ל, יב), וְהוּא רָצָה לְהִתְגַּבֵּר בָּרַע־עַיִן, וְעַל־כֵּן רָצָה לְבַטֵּל כֹּחַ הַשְּׁקָלִים, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי הַשְּׁקָלִים זֶה בְּחִינַת צְדָקָה, וּצְדָקָה זֶה בְּחִינַת טוֹב־עַיִן, בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי כב, ט): "טוֹב־עַיִן הוּא יְבֹרָךְ כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל", כִּי עִקַּר הַצְּדָקָה הוּא לִהְיוֹת טוֹב־עַיִן - לִתֵּן לְהֶעָנִי בְּעַיִן יָפָה בְּעַיִן טוֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים טו, ט): "פֶּן יִהְיֶה דָּבָר עִם לְבָבְךָ בְּלִיַעַל וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְכוּ', פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ" וְכוּ'; נִמְצָא, שֶׁצְּדָקָה הִיא בְּחִינַת טוֹב־עַיִן הֵפֶךְ הָרַע־עַיִן, וְזֶה בְּחִינַת שְׁקָלִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת צְדָקָה: