ב

כִּי עֲמָלֵק הוּא כְּלָלִיּוּת הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בַּמִּדְבָּר כד, כ): "רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק", וְהָאֻמּוֹת בִּכְלָל הֵם בִּבְחִינַת רַע־עַיִן - שֶׁעֵינֵיהֶם רָעָה בְּיִשְׂרָאֵל תָּמִיד, כִּי הֵם עַיִ"ן [שִׁבְעִים] אֻמּוֹת, כִּי שָׁרְשָׁם מִבְּחִינַת רַע עַיִ"ן, וַעֲמָלֵק הוּא כְּלָלוּת הָרַע־עַיִן, כִּי הוּא כְּלָלוּת הָעַיִ"ן אֻמּוֹת. וְעִקַּר הַכְנָעַת הָרַע־עַיִן הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּנְיָמִין. וְעַל־כֵּן נִצְטַוָּה שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ לְהַכּוֹת אֶת עֲמָלֵק וּלְהַכְרִיתוֹ, כִּי שָׁאוּל מִזֶּרַע בִּנְיָמִין, וְאָז הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז הָיָה רָאוּי לְהַכְרִיתוֹ עֲדֵי אוֹבֵד, אַךְ שָׁאוּל טָעָה בָּזֶה, וְהִשְׁאִיר אֶת אֲגָג, כִּי מֵחֲמַת שֶׁצְּרִיכִין לְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב אִם יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד נֶגֶד הָרָשָׁע וְהָרַע־עַיִן הַזֶּה, כִּי לָאו כָּל אֶחָד יָכוֹל לַעֲמֹד נֶגְדּוֹ, בִּפְרָט נֶגֶד עֲמָלֵק שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הָרַע שֶׁל כָּל הָרַע־עַיִן שֶׁבָּעוֹלָם, וְלִפְעָמִים צְרִיכִין לִלְמֹד עָלָיו זְכוּת דַּיְקָא כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵרַע עֵינוֹ, וְעַל־כֵּן טָעָה שָׁאוּל וַיָּרֶב בַּנַּחַל (שְׁמוּאֵל־א טו, ה), וְדָן קַל וָחֹמֶר בְּטָעוּת וְלִמֵּד עָלָיו זְכוּת וְהִשְׁאִיר אֶת אֲגָג וּבֶאֱמֶת טָעָה בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁהוֹכִיחוֹ שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא (שָׁם פָּסוּק יז): "הֲלוֹא אִם קָטֹן אַתָּה בְּעֵינֶיךָ רֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָתָּה", כִּי זֶה הָיָה עִקַּר טָעוּתוֹ שֶׁהָיָה קָטָן בְּעֵינָיו, וְנִדְמָה לוֹ שֶׁאֵין לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ, אֲבָל בֶּאֱמֶת שָׁאוּל הָיָה לֹוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ לְהַכְרִיתוֹ לְגַמְרֵי, כִּי הָיָה מִזֶּרַע בִּנְיָמִין שֶׁנּוֹלַד בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְגַם כְּבָר הָיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמָתָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן הָיָה יָכוֹל אָז לְהַכְרִיתוֹ לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר מַפָּלָתוֹ הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּנַּ"ל: