"אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי" (בְּרֵאשִׁית מח, כב). "כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח" (תְּהִלִּים מד, ז). "כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל יֶתֶר" (שָׁם יא, ב). "כִּי חִצֶּיךָ נִחֲתוּ בִי וַתִּנְחַת עָלַי יָדֶךָ" (שָׁם לח, ג), כַּמַּטָּרָא לַחֵץ" (אֵיכָה ג, יב). "הִנֵּה הַחִצִּים מִמְּךָ". "וְהִנֵּה שְׁלֹשֶׁת הַחִצִּים צִדָּה אוֹרֶה" וְכוּ' (שְׁמוּאֵל־א כ), "אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם" (דְּבָרִים לב, מב), תְּפִלָּה - דְּרִיכַת הַקֶּשֶׁת וְהַחִצִּים (סִימָנִים ב, נה; סִימָן פג תִּנְיָנָא). 'זַכָּאָה מָאן דְּיָדַע לְזַרְקָא חִצִּים, עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ - דְּסִטְרָא־אָחֳרָא" (עַיֵּן תִּקּוּנֵי־זֹהַר תִּקּוּן יג, כט.). "כִּי חִצֶּיךָ נִחֲתוּ וְכוּ', כִּי עֲווֹנוֹתַי וְכוּ', כְמַשָּׂא כָּבֵד" (תְּהִלִּים לח, ה). כָּבֵד מָלֵא דָּם (עַיֵּן בְּכוֹרוֹת נה.), הֵפֶךְ כָּבוֹד (סִימָן כט), שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, שֶׁהֵם בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ.
עִקַּר הַדִּבּוּר שֶׁל הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם (אָבוֹת ה, א), הָיָה בִּזְכוּת הַצְּדָקָה שֶׁיַּעֲשׂוּ בְּנֵי אָדָם - שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת (תְּהִלִּים פט, ג): "כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה", בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית ב, ד): "אֵלֶּה וְכוּ' בְּהִבָּרְאָם" - 'בְּאַבְרָהָם אִישׁ הַחֶסֶד' (בְּרֵאשִׁית־רַבָּה יב, ט). וְזֶה "אוֹהֵב צְדָקָה וְכוּ' חֶסֶד ה'" וְכוּ' (תְּהִלִּים לג, ה-ו), עַל־יְדֵי־זֶה "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו" וְכוּ'. "בְּפִיךָ" (דְּבָרִים כג, כד) - זֶה צְדָקָה (רֹאשׁ־הַשָּׁנָה ו.), שֶׁהוּא בְּחִינַת מַיִם, בְּחִינַת (קֹהֶלֶת יא, א): "שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם" וְכוּ', [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּסִימָן טו בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא, עַיֵּן שָׁם כָּל הַתּוֹרָה].