רבי אליעזר בן הורקנוס פתח (תהלים קו, ב): "מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ". וכי יש אדם בעולם שהוא יכול למלל גבורתו של הקדוש ברוך הוא, או להשמיע כל תהלתו? אפילו מלאכי השרת אינן יכולים לספר אלא מקצת גבורותיו. ויש לנו לדרוש במה שעשה ובמה שהוא עתיד לעשות, למען יתרומם שמו של הקדוש ברוך הוא, בבריותיו שברא מסוף העולם ועד סופו, שנאמר (תהלים קמה, ד): "דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ".
עד שלא נברא העולם, היה הקדוש ברוך הוא ושמו הגדול בלבד, ועלה במחשבה לברוא את העולם, והיה מחריט את העולם העולם לפניו ולא היה עומד. משלו משל למה הדבר דומה, למלך שהוא רוצה לבנות פלטרים שלו, אם אינו מחריט בארץ יסודותיו ומובאיו ומוצאיו, אינו מתחיל לבנות, כך הקדוש ברוך הוא החריט לפניו את העולם ולא היה עומד עד שברא את התשובה.
שבעה דברים נבראו עד שלא נברא העולם, ואלו הן, תורה וגיהנם וגן עדן וכסא הכבוד ובית המקדש ותשובה ושמו של משיח.
תורה מנין, שנאמר (משלי ח, כב): "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז". קדם, רוצה לומר קודם שנברא העולם. גיהנם מנין, שנאמר (ישעיה ל, לג): "כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה". מאתמול, עד שלא נברא העולם. גן עדן מנין, שנאמר (בראשית ב, ח): "וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים גַּן בְעֵדֶן מִקֶּדֶם". מקדם, עד שלא נברא העולם. כסא הכבוד מנין, שנאמר (תהלים צג, ב): "נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז". מאז, עד שלא נברא העולם. בית המקדש מנין, שנאמר (ירמיה יז, יב): "כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן". מראשון עד שלא נברא העולם. תשובה מנין, שנאמר (תהלים צ, ב): "בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ" וכתיב (תהלים צ, ג): "תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא". טרם עד שלא נברא העולם. שמו של משיח מנין, שנאמר (תהלים עב, יז): "לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ". וכתוב אחד אומר (מיכה ה, א): "וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה... וּמוֹצָאֹתָיו מִקֶּדֶם". מקדם עד שלא נברא העולם.
מיד נתיעץ הקב"ה בתורה ששמה תושיה לברא את העולם. השיבה לו ואמרה: רבון העולמים, אם אין צבא ואם אין מחנה למלך – על מה הוא מולך? ואם אין עם מקלסין למלך אי זה הוא כבודו של מלך? שמע אדון העולם וערב לו. אמרה תורה: בי נתיעץ הקב"ה לברא את העולם, שנאמר (משלי ח, יד): "לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה" וגו'. מכאן אמרו חכמים: כל מלכות שאין לה יועצים, אין מלכותה מלכות. ומנין אנו למדים ממלכות בית דוד שהיו לה יועצים, שנאמר (דה"א כז, לב): "וִיהוֹנָתָן דּוֹד דָּוִיד יוֹעֵץ אִישׁ מֵבִין וְסוֹפֵר הוּא". ולמלכות בית דוד היו לו יועצים, ושאר כל אדם על כמה וכמה שהיא טובה להם, שנאמר (משלי יב, טו): "וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם". וכתוב אחד אומר (משלי יא, יד): "וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ".
שמונה דברים נבראו ביום ראשון, ואלו הן: שמים וארץ, ואור, וחושך, ותהו ובהו, ורוח ומים, שנאמר ורוח אלהים מרחפת על פני המים. ויש אומרים אף יום ולילה, שנאמר ויהי ערב ויהי בוקר יום ראשון. ושמונה ביום השני, ואלו הן: הבאר והמן והמטה והקשת והכתב והמכתב והכתונת והמזיקין. ועשרה דברים עלו במחשבה: ירושלים ורוחות אבות ואורחות הצדיקים וגיהנום ומי המבול ולוחות השניים, והשבת והמקדש והארון ואור לעולם הבא.
שמים מאיזה מקום נבראו? מאור לבושו של הקב"ה, שהוא לבוש לקח ממנו ופרש כשלמה והיו מותחין והולכין עד שאמר להם: די, ועל כן נקרא שמו שדי, שאמר לשמים די ועמדו. ומנין שמאור לבושו נברא? שנאמר (תהלים קד, ב): "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה".
הארץ מאיזה מקום נבראת? משלג שתחת כסא הכבוד, לקח וזרק על המים ונקפאו המים ונעשה עפר הארץ, שנאמר (איוב לז, ו): "כִּי לַשֶּׁלַג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ".
קורקיסי השמים במימי אוקינוס הם אחוזים שמימי אוקיאנוס עומדין בין קצות השמים ובין קצות הארץ וקצות השמים על מימי אוקיינוס הם אחוזים שמימי אוקיינוס בין קצות ארץ לבין קצות השמים וקצות השמים על מימי אוקיינוס הם פרושים, שנאמר (תהלים קד, ג): "הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו".
תוכן של שמים עולה למעלה כדורם הוא כאהל פרושה קצותיה למטה ותוכה למעלה וכל בני אדם יושבים תחתיה, כך הן השמים – קצתם למטה ותוכן למעלה כאהל, שנאמר (ישעיהו מ, כב): "וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת".
ארבע רוחות בעולם: רוח פנת המזרח, רוח פנת המערב, רוח פנת הדרום, רוח פנת הצפון. רוח פנת המזרח – משם האור יוצא לעולם. רוח פנת הדרום – משם טללי ברכה וגשמי ברכה יוצאין לעולם. רוח פנת המערב משם חושך יוצא לעולם. רוח פנת הצפון משם אוצרות השלג ואוצרות הברד וקור וחום וגשמים יוצאים לעולם. ד"א רוח פנת הצפון ברא ולא גמרו. אמר שכל מי שיאמר שהוא אלוה יבוא ויגמור את הפנה הזאת שהנחתי וידעו הכל שהוא אלוה.
ושם הוא מדור למזיקין ולזועות, לרוחות ולשדים ולברקים ולרעמים. ומשם רעה יוצאת לעולם, שנאמר (ירמיה א, יד): "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה". בעשרה מאמרות נברא העולם (משנה אבות, פרק ה, משנה א), ואלו הן: (בראשית א, ג): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר", (בראשית א, ו): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ", (בראשית א, ט): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם", (בראשית א, יא): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ", (בראשית א, יד): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת", (בראשית א, כ): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם", (בראשית א, כד): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ", (בראשית א, כו): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם", (בראשית א, כט): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם", (בראשית ב, יח): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ". ובשלשה כוללו, ואלו הן: בחכמה, בתבונה ובדעת, שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו. ובשלשתן נעשה המשכן, שנאמר (שמות לא, ג): "וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת". ובשלשתן נעשה בית המקדש, שנאמר (מ"א ז, יד): "בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת". ובשלשתן עתיד להבנות, שנאמר (משלי כד, ג): "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ".
ובשלשתן עתיד ליתן שלש מתנות טובות לישראל, שנאמר (משלי ב, ו): "כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה". ושלשתן כפולות נתנו למלך המשיח, שנאמר (ישעיה יא, ב): "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהוָה רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה" וגו'.