כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי וּפְגָעוֹ הַדֹּב וּבָא הַבַּיִת וְסָמַךְ יָדוֹ עַל הַקִּיר וּנְשָׁכוֹ הַנָּחָשׁ (עמוס ה, יט). הארי זה לבן שרדף אחריו כאריה לחטוף את נפשו, והדוב זה עשו שעמד לו על דרך כדוב להמית האם על הבנים, וארי יש בו בושת פנים והדוב אין בו בושת פנים. עמד יעקב והיה מתפלל לפני הב"ה ואמר, רבון כל העולמים לא כך אמרת לי שוב אל ארץ אבותיך ואל ארץ מולדתך ואהיה עמך.
והלא עשו הרשע בא להרגני ואינו מתיירא ממך ואני מתיירא ממנו, מכאן אמרו אל תתיירא מפני איש שוטר ומושל אלא מפני איש שאין בו יראת שמים. ועמד לו על הדרך כדוב שכול להמית אם על הבנים.
מה עשה הב"ה, שלח לו מלאך להושיעו להצילו מיד עשו ונראה לו כאיש שנ' ויאבק איש עמו עד עלות השחר וכיון שעלה עמוד השחר אמ' לו המלאך שלחני שהגיע עת עמידתי לשרת לומר לפני הב"ה שירה ולא רצה לשולחו מה עשה המלאך התחיל לשורר מן הארץ וכששמעו העליונים את קול המלאך שהוא משורר ומזמר מן הארץ אמרו בשביל כבוד הצדיק אנו שומעין המלאך ועליו הכתוב אומר (ישעיהו כד, טז) מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק.
ועוד אמר לו, שלחני. אמר לו, איני משלחך עד שתברכני, הדא הוא דכתיב ויברך אותו שם. ועוד אמר לו, איני משלחך עד שתאמר לי מה שמך וקרא את שמו ישראל כשמו שנקרא שמו ישראל רצה להתגבר עם המלאך והפילו לארץ מה עשה המלאך אחז בגיד הנשה ועשה כחלב המת לפיכך אסור לבני ישראל לאכול גיד הנשה שעל כף הירך שנ' על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה.
רצה לעבור יעקב את מעבר יבק ולהתעכב שם, אמר לו המלאך לא כך אמרת לי וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך מה עשה יעקב לקח את מקנה קניינו שהביא מפדן ארם מחמשה אלפים וחמש מאות ועוד אמ' המלאך ליעקב יעקב לא נתת מעשר מכל והלא יש לך בנים ולא עשרת אותם לי מה עשה יעקב הפריש ארבעה בכורות לארבעה אמהות ונשתיירו שמנה בנים התחיל משמעון וגמר בבנימין שבמעי אמו ועוד התחיל משמעון ועלה לוי מעשר קדש לה' שנ' העשירי יהיה קדש לה'.
ר' ישמעאל אומר, כל הבכורות כשהן שמירת העין חייבין להתעשר מעשר ולא עשר יעקב אלא למפרע התחיל מבנימין שבמעי אמו ועלה לוי קדש לה.
ירד מיכאל המלאך ונטל לוי והעלה לפני הב"ה ואמר לפניו, רבון כל העולמים זה הוא גורלך וחלקך ממעשר ופשט הב"ה יד ימינו ואמ' שיהיו לוי ובניו משרתים לפניו בארץ כמלאכי השרת בשמים אמ' מיכאל לפני הב"ה רבון כל העולמים המשרתים למלך אינו נותן להם טרף מזונם לפיכך נתן להם לבני לוי כל קדש שעלה לשמו שנ' אשי ה' ונחלתו יאכלון.
כשעבר לבא בארץ כנען, בא עליו עשו מהר שעיר בזעף אף זומם להרגו שנ' זומם רשע לצדיק אמ' עשו איני הורג את יעקב בחצים ובקשת אלא בפי אני הורגו ומוצץ את דמו שנ' וירץ עשו לקראתו וישקהו אל תהי קורא וישקהו אלא וינשכהו ונעשה צוארו עמוד כמגדל השן צוארך וקהו שיניו של אותו רשע וכיון שראה שלא עלתה בידו תאותו התחיל כועס וחורק בשיניו שנ' רשע יראה וכעס שיניו יחרוק ונמס.
ולקח יעקב את כל מעשר קניינו שהביא מפדן ארם ושלח ביד עבדיו ונתן לעשו. אמר להם, אמרו לו כה אמר עבדך יעקב. אמר הב"ה, יעקב עשית הקדש חול. אמר לפניו, רבון כל העולמים, אני מחניף לרשע בשביל שלא יהרגני! מכאן אמרו מחניפין את הרשעים בעולם הזה מפני דרכי שלום. אמר לו הב"ה, לא דייך שעשית את עצמך הקדש חול, אלא שאמרתי ורב יעבד צעיר, ואתה אמרת עבדך יעקב, חייך כדבריך יהיה הוא ימשול עליך בעולם הזה ואתה תהיה מושל עליו בעה"ב, לפיכך אמר לו יעקב יעבר נא אדוני לפני עבדו. מכאן אתה למד שאין בני עשו נופלין עד שיבא שריד מיעקב ויקבץ רגליהם של בני עשו מהר שעיר, שנ' (במדבר כד, יט) וירד מיעקב, ואומר (עובדיה א, יח) ולא יהיה שריד לבית עשו כי ה' דבר.