סימן ס״ז - בראשית וכו׳

מאמר זה נאמר בליל שבת בראשית תק"ע ויש בזה סיפור שלם ותוכן הדברים הוא, כי בקיץ שלפני זה היינו בקיץ תקס"ט נסע הרב הצדיק המפורסם וכו' מוה' לוי יצחק ז"ל מבארדיטשעב על המדינה, והרחיק נדוד למדינת וואליחייא שקורין מאלדאווע, מה שלא היה דרכו כן לנסוע לשם, וסיפרו זאת לפני רבינו ז"ל וביום שלאחריו ציוה רבינו ז"ל לבדוק תפליו ונבדקו, והיו כשרים ויפים מאד מאד אחר כך ענה ואמר רבינו ז"ל, מה שבדק תפליו הוא מחמת הסיפור של נסיעת הרב הק' הנ"ל על המדינה, וכמבואר במקום אחר (חיי מוהר"ן, גדולת נוראות השגתו, סימן ל) ביאור הענין בשלימות בדרך נפלא ונורא ומתוך כלל דבריו נשמע שקורא להרב הנ"ל פאר ישראל (בחינת תפילין שנקראים פאר כמו שאמרו רז"ל (ברכות י"א), ובשנה הזאת היינו סמוך לימים טובים של שנת תק"ע הנ"ל היה צער גדול בעולם מחמת שלא היו אתרוגים מצויים במדינתנו כלל, ואז בין יום כפור לסוכות נאמר המאמר המבואר במקום אחר לפי הימים נוראים וכו' כן הוא האתרוג בבחינת והנה נער בוכה וכו' כנדפס בהשיחות (שבסוף סיפמ"ע) סימן פ"ז ועיין שם גם בסימן קכ"ה ואחר כך כשבאו האתרוגים והיה לו לרבינו ז"ל שמחה גדולה מזה עד אין שיעור כמבואר במקום אחר, ואז אמר רבינו ז"ל שהיה בטוח על הרב הנ"ל שהוא פאר הקהלה שלנו (היינו של כל המפורסמים שהיו אז), שבוודאי יפעול בתפלתו שיהיו אתרוגים וכו' כמבואר במקום אחר (חיי מוהר"ן, שיחות השייכות לתורות מ"ה)

גם בין יום כפור לסוכות הנ"ל נאמר המאמר שבסימן ס"ו הנ"ל מענין שהצדיק מוכרח לעשות תשובה בעד ישראל, שיש לו גם כן שייכות למאמר בראשית הנ"ל כמבואר להמעיין בפנים והר"ר נתן ז"ל לא היה אז אצל רבינו ז"ל, ואחר שמחת תורה תיכף באסרו חג שהיה אז ביום ד' פרשת בראשית, בא הר"ר נתן ז"ל אצל רבינו ז"ל ושמע מהחברים העניינים הנ"ל שנאמרו בין יום כפור לסוכות וכתבם על הספר ואחר כך בלילה השייך ליום ה' הביא לפני רבינו ז"ל כתיבת המאמר שבסימן ס"ו הנ"ל, ולקח רבינו ז"ל הכתב ועיין בו אז היטב, והיה ניכר שהיה טרוד בצער גדול ועיניו היו מלאים דמעות קדושים ולא נודע אז כלל מה ענין הצער שלו אחר כך בליל שבת קודש פרשת בראשית אז גילה הענין שבמאמר בראשית סימן ס"ז הנ"ל, ואמרו בהתלהבות גדול וביראה גדולה כדרכו, ועיניו היו מלאים דמעות, ושום אדם לא ידע מה הענין הזה אחר כך בלילה השייך ליום ב' פרשת נח הביא הר"ר נתן ז"ל לרבינו ז"ל המאמר בראשית הנ"ל ועיין בו היטב, וגם אז ישב משתומם בצערו אחר כך ענה ואמר התורה שלי גבוה מאד והיא כולה רוה"ק ויכולין לידע ממנה עתידות, מכל שכן כשכבר הדבר נעשה בוודאי יכולין למצוא הכל בתוך תורתי וכו' כמבואר בהשיחות הנ"ל אחר כך ביום ב' נשמע בבראסלב שהצדיק הנ"ל נסתלק אך שלא היה הדבר עדיין בבירור כל כך, אך מחמת המאמר הנ"ל שמדבר שם מענין הסתלקות והעלמת הצדיק שהוא בחינת הפאר וכו', וכבר מבואר לעיל שהצדיק הנ"ל היה נקרא אצל רבינו ז"ל פאר, וגם ממה שאמר רבינו ז"ל אז דייקא שמהתורה שלו יכולין לידע עתידות כנ"ל, מזה נתאמת אצלם הדבר שבוודאי נסתלק הצדיק הנ"ל אך אף על פי כן היו נשמרים מאד שלא לגלות הדבר בפירוש לפני רבינו ז"ל אחר כך בליל שבת פרשת נח אז אמר הענין המבואר במאמר הנ"ל שבראשית הוא הספד על נח היינו על סילוק הצדיק שהוא בחינת נח וכו' ואז זלגו עיניו דמעות וכל העומדים עליו רובם הורידו דמעות, מחמת שכבר ידעו כולם מענין הסתלקות הצדיק הנ"ל ואחר כך נמשך עוד איזה זמן ולא הודיעו לו בפירוש, עד שקרא רבינו ז"ל לאיש אחד שבא מבארדיטשוב, וציוה עליו שיספר לו מענין הסתלקות הצדיק הנ"ל וכו' ואחר כך נודע שבאותה הלילה שהביאו לפניו ז"ל המאמר שבסימן ס"ו הנ"ל שהוא מקושר ומחובר למאמר בראשית הנ"ל, אז נסתלק הצדיק הנ"ל, ואז הבינו למפרע שמחמת זה היה טרוד אז בצער כל כך כנ"ל

והנה במאמר הנ"ל מבואר שכשנסתלק ונתעלם זה הצדיק שהוא בחינת שם ה' ונתפרסם חס ושלום מי שאין בו שם ה' כלל וכו', אז נתגדלין בעולם בעלי שמות הטומאה הקדריים שקורין טאטערין וכו', וגם על ידי זה באים שריפות בעולם רחמנא ליצלן ואז אחר כך ראו זאת בחוש שתיכף בשנה הזאת שנת תק"ע הנ"ל, נתפרסמו בעולם מאד בפרט במדינתנו בעלי שמות הטומאה הקדריים במקומות הרבה, וגם היו אז שריפות גדולות כמעט בכל העולם, ונשרפו עיירות הרבה כמעט כל הבתים שבהם כידוע ומפורסם בעולם מענין השריפות שהיו אז בשנת תק"ע הנ"ל ומחמת השריפות היו נפשות הרבה מישראל מושלכים בראש כל חוצות ממש מחמת שלא היו להם בתים ליכנס בהם וזה מרומז גם כן במאמר הנ"ל גם ענין הידור האתרוג שמבואר במאמר זה שייך גם כן לזה כפי המבואר לעיל שנשמע מפי רבינו ז"ל מקודם שהיה בטוח על זכות הרב הנ"ל שיהיו אתרוגים:

ויש בזה עוד דברים בגו כי עיקר ההספד הנ"ל נאמר על ענין ההסתלקות של רבינו ז"ל בעצמו (כי כבר דיבר אז הרבה מענין הסתלקותו כמבואר במקום אחר) אך שנסמך על ענין הסתלקות הצדיק הנ"ל כדרכו הנפלא בכל המאמרים שלו שכולל דברים הרבה בלי שיעור במאמר אחד וכו' וכבר מבואר במקום אחר (חיי מוהר"ן נ"ט) מה שסמוך לכניסתו לאומין דיבר הרבה מהתורה בראשית לעיני כל ישראל הנ"ל, ואמר אז ענין (ירמיה ל"א) רחל מבכה על בניה זה בחינת עולימתא שפירתא דלית לה עיינין וכו' המבואר בסוף המאמר הנ"ל ואחר כך בסמוך מאד לכניסתו לאומין סיפר המעשה מהבעש"ט ז"ל, שבא לעיר אחת שהיו שם נשמות הרבה מכמה מאות שנים שהיו מצפים על ביאתו לשם לתקנם והבעש"ט ז"ל הבין שאי אפשר לו לתקנם בשלימות כי אם על ידי שיסתלק חס ושלום וכו' כמבואר במקום אחר (חיי מוהר"ן, נסיעתו וישיבתו באומין ו) ואחר כך סמוך להסתלקותו של רבינו ז"ל הזכיר זאת המעשה, ואז אמר שאלפים ורבבות רבבות רבבות נשמות עומדים סביבו ומצפים על התיקונים שיקבלו על ידי הסתלקותו ז"ל, וכמבואר במקום אחר (שם ז) שזה היה כל ענין נסיעתו וישיבתו באומין והסתלקותו בשם, וכל זה אי אפשר לבאר בכתב ועיין מזה הרבה בספר חיי מוהר"ן ובספר ימי נתן (מוהרנ"ת), כי כל הדברים הנ"ל העתקתי משם

ועיין במאמר תקעו תוכחה סימן ח' שנאמר בראש השנה אחרון סמוך להסתלקותו ז"ל ושם מבואר גם כן מענין (איכה ד) תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות שמרמז על הנשמות שצריכין תיקון כמובן מהשיחה שהיה בקיץ שלפני זה (ועיין במה שבארנו שם קצת בזה), ומענין הבהים שצריכין להכניסם לשם, ומענין שעל ידי שמקרבין עצמן למפורסמים ומנהיגים של שקר על ידי זה נתבלבל המדמה ובאין לאמונות כוזביות להאמין במנחשים וכוזבים שזה בחינת זוהמת הנחש ועל ידי התקרבות למנהיג אמתי נתברר המדמה וזוכין לאמונה שלימה וכו'

ולעניות דעתי יש לכל זה גם כן שייכות למאמר הנ"ל מענין הראש בית ושהוא מאיר עיני ישראל וכו' כי זה עיקר בחינת הראש בית שעוסק לבנות הבתים בתי התפלה המבואר שם במאמר תקעו הנ"ל אות ו', ושעל ידי זה בא התפשטות הנבואה בעולם וכו' כמבואר שם וגם במאמר זה של בראשית הנ"ל נראה לעניות דעתי שרומז על ענין התנהגות שלאחר הסתלקותו ז"ל, שהעיקר הוא להתרחק מהמפורסמים שאין בהם שם ה', שעל ידי זה נתעלם ביותר שם ה' ונכנעין המאורי אור ומתגברין המאורי אש חס ושלום כמבואר בפנים על כן צריכין להתרחק מאד מהם וליזהר לקום בחצות לילה ולבכות ולהתאבל מאד על חורבן בית המקדש, ועל סילוקן של צדיקים שקשה כפליים כחורבן בית המקדש כמאמר רז"ל (רש"י ישעיה כ"ט, ועיין איכה רבה א ל"ט), כי הם בחינת שם ה' בחינת המוחין של התפילין, בחינת תלת גוונין דעינא ובת עין המאירין לבית המקדש שהוא בחינת עינים כמבואר בפנים, והשם יתברך הבטיח לשום לאבילי ציון (ציון הוא בחינת הצדיק יסוד עולם כידוע) פאר תחת אפר, היינו שעל ידי זה נכנעין המאורי אש שהם בחינת אפר ומתגברין המאורי אור שהם בחינת פאר בחינת תפילין בחינת מוחין בחינת ראש בית הנ"ל, היינו שעל ידי זה עצמו שמתרחקין מהמנהיגים שאין בהם שם ה' שמתפרסמין אחר הסתלקות הצדיק הנ"ל, רק מתאבלין ומקוננים על הסתלקות הצדיק הנ"ל שהוא בחינת שם ה', על ידי זה בעצמו זוכין שנמשך עליהם הארת הדעת והמוחין הקדושים של הצדיק הנ"ל שהם בחינת ראש בית בחינת הפאר הקדוש, ונכנעין המאורי אש ומתגברין המאורי אור כנ"ל

ועיין במקום אחר (חיי מוהר"ן) מבואר מענין התורה שאמר באומין על פסוק (שמות כ"ג) ושם אלקים אחרים לא תזכירו וכו' ושיש צדיקי אמת שנתעלם שמם (היינו שאין להם שם ופירסום) והוא בבחינת (שמות ג) זה שמי לעולם ודרשו רז"ל (פסחים נ ולעניות דעתי יש לזה גם כן שייכות לענין המאמר הנ"ל ועיין בסימן ל"ב יש צדיקים גנוזים וכו' מבואר שם גם כן מענין הספרים הקדושים שהם בבחינת שם ה' בחינת שמי שנכתב בקדושה, שלפעמים מתעלמין הספרים הנ"ל וכו' עיין שם ועיין גם במאמר זה שמדקדק ואומר וזה בחינת ההעלמה וכו', שהמשמעות מזה שלפעמים הצדיק בחיים חיותו ואף על פי כן נתעלם שמו הק' שאין העולם זוכין לידע שהוא היופי והפאר והחן וההידור של כל העולם, וכשנתגלה זה הצדיק וכו' אזי כל מי שזוכה להתקרב ולהכלל בהחן האמת שלו אזי נפתחין עיניו וכו' כמבואר בפנים וזה נוהג גם אחר הסתלקות הצדיק, על ידי שמתאבלין על הסתלקותו ומדבקין עצמם בספריו הק' שהם בחינת שם ה' כנ"ל ועיין נפלאות רבות על פי מאמר זה בליקוטי הלכות הל' תפלין ה"ז ובהל' שבת ה"ה ובהל' חלוקת שותפים ה"ה ובהל' מצרנות ה"ד ועוד בכמה מקומות מדבריו ז"ל: