אות יד

(ועיין בסוף המאמר מענין (תהלים ל"ו) משפטיך תהום רבה, ועל ידי העבודות הפשוטות שעובד את ה' בתמימות ובפשיטות שזה בחינת השיתין שמחוללין עד התהום על ידי זה מעלין את המשפט מנפילתו עד התהום וכו' ונראה לעניות דעתי דרוצה לומר, על פי המובא בסוף מאמר לשמש שם וכו' בלקוטי א' סימן מט גם כן מענין השיתין שמחוללין עד התהום ושם מבואר תהום דא לבא וכו' וכמו כן לענינינו מבואר לעיל אות יג טז כי מקום המשפט הוא בלב כמו שכתוב (שמות כ"ח) ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו וזה גם כן בחינת משפטיך תהום רבה תהום דא לבא, כי מאד עמקו מחשבות לבו של השם יתברך ומי יוכל להשיג יושר משפטיו, ועל כן הצדיק על ידי שמשליך כל חכמתו ושכלו והשגתו ועובד את ה' בתמימות ופשיטות, ובאמת העבודה הזאת הוא רק מבחינת עומקא דליבא בלי שום השגת המוחין רק בפשיטות מעומק הלב, על כן על ידי זה זוכה להשיג מה שהוא בבחינת למעלה מהמוחין, שאין המוחין יכולין להשיג שם רק כל חד כפום דמשער בלביה, היינו שזוכה להשיג בחינת תיקון המשפט ולהעלות המשפט מן בחינת התהום הנ"ל וזה בחינת (תענית כ"ה) תהום אומר לחבירו אבע מימך, היינו שעבודתו שעובד את ה' מעומקא דליבא שהוא בחינת תהום פועל זאת שיגלה לו השם יתברך בחינת יושר משפטיו ששרשם גם כן בבחינת עומק מחשבות לבו יתברך, שזה בחינת שער החמשים של בינה שגם משה בחייו לא השיגו עד אחר הסתלקותו (ועיין בזה בכתבי האריז"ל ובסידור קול יעקב בכוונת שבועות) שזה בחינת תהום רבה הנ"ל וזה אבע מימך בחינת (עמוס ה) ויגל כמים משפט, ואם שגיתי והוא רחום יכפר)