אות יג

שם, כי אזי זוכה להשיג אפילו מה שהוא למעלה מהמוחין מה שגם משה בחייו לא השיג וכו' נראה לעניות דעתי דרוצה לומר, כי בכל אחד מישראל בפרט בהצדיקים הגדולים יש בוודאי בכל אחד מהם בחינת משה שהוא בחינת הדעת והמוחין שלו שהם בחינת (שמות ג) ומשה היה רועה וכו' בחינת שדי של תפלין, שמבואר שם באות ז' שבחינת שדי הזה הוא לכל אחד כפי ערכו ובאות ט' מבואר לענין הנעלם של שדי וכו', דהיינו כשבחינת שדי שהוא המוחין נסתלק וכו' שזה בחינת הסתלקות משה וכו' והנה בחינת שדי הוא הצמצום של המוחין לכל אחד לפי ערכו שזה עיקר תיקון המוחין שלו, ועל כן יש לכל אחד לפי ערכו השגות כאלו, שגם בשעת קיום המוחין שלו בשלימות שזה בחינת משה בחייו לפי בחינתו, אף על פי כן אסור לו לכנוס בהם בחינת (חגיגה י"ג) במופלא ממך בל תדרוש וכו', כי אי אפשר לו להשיג אותם שזה בחינת מה שכתב כאן באות ט"ו, כי אפילו הבן שהוא מחפש בגנזיא דמלכא, אף על פי כן יש מקומות שגם הבן אסור ליכנס לשם ועיין בזוהר בדף קיא: שבכל אדם מישראל צריך להיות עבודתו את ה' בבחינת בן ובבחינת עבד בן היינו לחפש בגנזיא דמלכא על ידי הארת המוחין שלו שזה בחינת בן בחינת משה שיש בו ועבד הוא לעבוד את ה' בתמימות וכו' כמבואר כאן וכל אחד לפי בחינתו יש בחינת השגות שאסור לו לכנוס בהם אפילו עם בחינת הבן שלו, היינו עם הארת המוחין שלו שהם בחינת משה בחייו, כי לפי בחינתו הם בחינת במופלא ממנו, אף שהגדול ממנו במדריגה מותר לו ליכנס בהשגות אלו עם בחי' הארת המוחין שלו, כי בחינת משה בחייו שיש לו הוא גדול ממדריגת השני, על כן מותר לו לחפש בגנזיא דמלכא במקום שאסור לו להשני ליכנס לשם נמצא שכל צדיק וצדיק לפי בחינתו יש בו בחינת מה שמשה בחייו לפי בחינת המוחין שלו לא השיג, שזה בעצמו בחינת שדי בחינת צמצום וגבול המוחין שיש לכל אחד לפי ערכו דייקא וכל צדיק כפי ערכו כשזוכה לסלק במכוון השגת המוחין שלו ועובד את ה' בתמימות, זוכה על ידי זה להשיג אפילו מה שהוא למעלה מבחינת השגת המוחין שלו, שלפי בחינתו הוא בחינת מה שמשה בחייו לא השיג, היינו מה שלא היה יכול להשיג עד הנה עם הארת המוחין שלו שהם בחינת משה בחייו כנ"ל ועל ידי זה נמשך לפי בחינתו בחינת תיקון המשפט