אות ד

שם אות ח', על כן אם לא יהיה נזהר בדבריו וכו' על ידי זה יהיה נכנס בקשיות ותירוצים שאין הזמן מספיק לבארם כי הם בחינת מקיפין שהם למעלה מהזמן רוצה לומר כי אף על פי שכבר נתבאר למעלה באות ו' שהמקיפים של החכם והרבי שבדור הם בחינת עולם הבא שהוא יום שכולו ארוך כי שם הוא למעלה מהזמן וכו' רוצה לומר שהוא למעלה מכל בחינת הזמן של עולם הזה, אבל אף על פי כן גם שם יש בחינת סדר הזמנים ברוחניות בחינת תקופת הימים תקופת השנים וכו' כמבואר שם באות ו' הנ"ל ועל כן זה החכם אם לא יעשה סייג לדבריו, אזי יוכל ליכנס בהשגת המקיפים שהם למעלה מהזמן גם לפי בחינת הזמן הארוך והרוחני שלו שהוא בחינת סדר הזמנים של עולם הבא וגם כי אף על פי שהמקיפים שלו הם בחינת עולם הבא שהוא בחינת למעלה מהזמן, היינו שמשיג אותם בשרשם ברוחניות בהארה גדולה ובהרחבה כל כך עד שהם בבחינת למעלה מהזמן, אבל אף על פי כן עדיין הוא עצמו בבחינת הזמן של עולם הזה, כי הלא הוא מלובש בגופניות כשאר בני אדם, ומי לנו גדול ממשה רבינו ע"ה והיו ימיו מאה ועשרים שנה ועל כן ההכרח לצמצם כל כך את אור השגתו הגדולה והרחבה מאד עד שתוכל להתלבש בתוך הזמן, ועל כן אם לא יעשה סייג לדבריו אזי יוכל ליכנס בהשגות מקיפים כאלו שהם למעלה מהזמן, היינו שלא יוכל להלביש ולצמצם אותם כל כך עד שיתלבשו בבחינת תוך הזמן כנ"ל וגם כי הלא החכם והרבי שבדור כל עסקו הוא להאיר הדעת בבנים ותלמידים, וכל השגות שלו אף על פי שהוא משיג אותם בבחינת השגת עולם הבא שהוא בחינת למעלה מהזמן, אף על פי כן הוא מוכרח לצמצם אותם ולהלביש אותם בצמצומים ולבושים רבים עד שיוכל להמשיך הארת הדעת הזה בבנים ותלמידים שהשגתם עדיין הוא בבחינת תוך הזמן, ואם לא יעשה סייג לדבריו אזי יוכל ליכנס בהשגות מקיפים כאלו שהם בבחינת למעלה מהזמן, היינו שלא יהיה יכול להלביש אותם כל כך עד שיאיר מהם גם לבחינת תוך הזמן בבנים ותלמידים שזה עיקר שלימות ההשגה של הצדיק כמבואר בפנים וכל אלו האופנים הנ"ל שביארנו הכל עולה בקנה אחד למבין קצת ועיין במדרש שיר השירים על פסוק (שיר השירים ח) האלף לך שלמה וכו' אין הרב נוטל שכר על תלמודו עד שישלימנו לאחרים, מבואר מזה שהצדיק צריך לצמצם השגתו שהיא בבחינת אלף להתלמידים שהשגתם בבחינת מאתים עיין שם ותבין לענינינו: