אות יא

המאמר הזה נאמר בראש השנה תקע"א כנ"ל, והוא ראש השנה האחרון מימי חייו וסמוך להסתלקותו, ומתחיל לדבר בו מענין תוכחה וכו', ואחר כך מבאר בו מאמר רז"ל מענין מלחמת עוג, ובכל זאת יש דברים נפלאים ועמוקים מאד כמובן קצת ממה שנאמר אצל משה רבינו ע"ה (דברים א) אלה הדברים אשר דיבר משה וכו' אחרי הכותו את סיחון וכו' ואת עוג וכו' ורז"ל דרשו על זה (דברים רבה נ"ד) לפי שהן דברי תוכחות מלמד שלא הוכיחן אלא סמוך למיתה וכו', וכן יהושע וכן שמואל וכן דוד וכו' ובכל ימי הקיץ הקודם לזה היה מצפה מאד על ענין הקיבוץ שיתקבצו אליו ז"ל שם על ראש השנה, כי העיקר הוא אצלו ראש השנה, ואמר שכל עסקו הוא ראש השנה ובימי חג השבועות נתקבצו לשם גם כן הרבה מאנ"ש והיו סבורים שיאמר לפניהם תורה כאשר היה מנהגו בכל חג השבועות, אבל לא אמר אז שום תורה בשבועות הנ"ל ואמר אז דברי צחות על ענין זה כמבואר במקום אחר (עיין חיי מוהר"ן, נסיעתו וישיבתו באומין סימן י"ח) (ולעניות דעתי מרומז זה גם כן בסוף המאמר שכתב שם, ועל כן ראש השנה שהוא בחינת אמונה עיקר ראש השנה תלוי בסיון וכו' היינו שרימז שגמר הענין של סיון שהוא קבלת התורה, שזוכין על ידי זה לתיקון האמונה הוא בחינת ראש השנה וכן ענין ראש השנה שהוא בחינת חידוש העולם תלוי בסיון, על דרך שדרשו רז"ל (שבת פ"ח) על ה"א דהששי, שכל העולם היה תלוי עד ששה בסיון שקבלו התורה כמבואר בפנים לעיל אות ח' ועל כן באמת בתפלת ראש השנה אומרים אתה נגלית וכו', ומזכירין פסוקים הרבה ממתן תורה כי קשורים וכלולים זה בזה)