אות טז

ותוכן דבריו היו כי ישראל נקראים אבני קדש כמו שכתוב תשתפכנה אבני קדש, ומבואר בספר יצירה מענין שתי אבנים בונות שתי בתים ג' אבנים בונות ששה בתים וכו' וכו' כמבואר לעילוהבתים הם בחינת כי ביתי בית תפלה נמצא כשיש קיבוץ של ישראל אזי בכל פעם ופעם שנתוסף אבן אחד היינו נפש אחד מישראל נעשה צירוף אחר לגמרי ונתחדש הצירוף לגמרי, וגם נעשים בתים חדשים לגמרי כי מקודם שהיה רק שתי אבנים היו בונים רק שתי בתים וכל בית רק מצירוף, ועכשיו שנתוסף אבן אחד אזי נעשים בתים אחרים חדשים לגמרי וכל בית מצורף מג' אבנים וכן נתוספין ונתחדשין בתים חדשים ויקרים ונפלאים בכל פעם שנתוסף עוד אבן אחד, וכל פעם שנתוסף אבן ביותר נתרבין הבתים ביותר וכו' עד שאין הפה יכול לדבר והלב לחשוב כנ"ל ועל פי זה ראה והבן והבט גודל השיעשועים והצירופים והחידושים והתפלות היקרים והנפלאים והנוראים הנעשים בכל עת ובכל שעה על ידי נפשות ישראל (היינו על ידי הצדיק הגדול העוסק לקבץ נפשות ישראל ולהכניסם ולקרבם אל הקדושה) ודע שיש אבנים בחינת נפשות שהם מושלכים בחוצות בחינת תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות, אבל כשנתוספין אבנים ונעשין בתים חדשים כנ"ל אזי מכניסים בתוך הבתים האלו את האבני קדש שהיו מושלכים בראש כל חוצות, כי נכנסין ונתאספין בתוך אלו הבתים החדשים שנעשו כנ"ל והבן ענה ואמר זה זמן רב שיש לי חלק בתפלות ישראל וכו' כמבואר במקום אחר, כל זאת הועתק מספר חיי מוהר"נ (שם כ"א) (וכתב על זה הר"ר נתן ז"ל אמנם לא ביאר רבינו ז"ל מה שייכות ענין זה הנ"ל לאומין דייקא, אך כפי המבואר במקום אחר ממה שרימז לנו רבינו ז"ל מענין ישיבתו באומין, כי היה שם קידוש ה' הרבה מנפשות רבות שנהרגו שם וכו' על פי זה יכולין להבין קצת רמז הענין הנ"ל, כי הריגת ישראל חס ושלום זהו בעצמו בחינת תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות אבל עדיין הדברים סתומים וחתומים מאד מאד ואין אתנו יודע עד מה וכו' עיין שם) וגם בקיץ הנ"ל ישב באומין בשכינות, ענה ואמר מעולם לא ישבתי בשכינות עתה אני שכן ראוי שיתבטל החולאת שלי, ואז אמר פסוק זה (ישעיה ל"ג) ובל יאמר שכן חליתי בדרך דברי צחות שקורין ווערטיל וכו' אחר כך בראש השנה נכלל זה הפסוק במאמר תקעו תוכחה הנ"ל, והוא מחובר להשיחה הנוראה של הבתים הנ"ל עיין שם באות ו', והבט והתבונן היטב עד היכן היו מגיעין שיחותיו ודיבוריו הקדושים ובפרט דברי צחות שלו (גם זה הועתק מספר חיי מוהר"ן)