אות כג

ורימז לנו בהשיחות הנ"ל ובמאמר הנ"ל, שזה עסק ישיבתו באומין, והטלטולים אשר עברו עליו שם מדירה לדירה וכו', וגודל היסורים ומסירות נפש ממש שהיו לו שם, בפרט באלו הימים האחרונים שהיו סמוך להסתלקותו וכמבואר קצת מזה במקום אחר (עיין ימי מוהרנ"ת סימן נ"ח) וכן ההסתלקות בעצמו וגניזתו הקדושה שהיה בשם, הכל היה בשביל לגמור התיקונים הנ"ל, ולעסוק שם בתיקון נפשות ישראל ולזכותם לבחינת תיקון הברית ולשלימות האמונה הקדושה כמבואר בפנים, שעל ידי התיקונים הנ"ל זוכין לשלימות האמונה בחידוש העולם, שעל ידי זה נמשך בחינת חידוש העולם שלעתיד, שיהיה בבחינת ארץ ישראל שיתבטל הטבע ויתנהג העולם על ידי השגחה ונפלאות, שבזה תלוי עיקר הכנעת דעת האפיקורסים הנ"ל שכל חכמתם בנויה על חכמת הטבע גם על ידי זה נתבטלין כל האמונות כוזביות, שכל זאת נמשך מצד זוהמת הנחש שנאמר בו (בראשית ג) והנחש היה ערום בחינת הדעת דסטרא אחרא הנ"ל וגם משם נמשך בחינת כל המנחשים והקוסמים, בחינת אמונות כוזביות כמבואר באות ח' ועל ידי התפשטות הנבואה שזוכין על ידי כל הנ"ל, על ידי זה נתברר המדמה וזוכין לאמונה שלימה וישרה על כן צריכין לחפש ביותר אחר המנהיג האמתי שיש לו בחי' רוח נבואה רוח הקודש אך עיקר זמן הקיבוץ אליו הוא בראש השנה כמבואר לעיל מה שהזהיר על זה הרבה בערב ראש השנה האחרון, כי אז הזמן של המשכת כל התיקונים הנ"ל ביותר כמבואר באות י"א