אות לא

שם אות יו"ד, וירא מנוחה כי טוב (בראשית מ"ט) זה בחינת נבואה וכו' ואת הארץ היינו ארץ ישראל וכו' ושם אות י"א תרועה זו בחינת נבואה וכו' ותרועת מלך בו (במדבר כ"ג) ותרגומו ושכינת מלכהון בהון וכו' אמר המחבר בזה יש להבין קצת מה שאמרו רז"ל (יונה א) ויקם יונה לברוח תרשישה, לפי שאין השכינה והנבואה אלא בארץ ישראל וכו' היינו כנ"ל כי מאחר שעיקר קדושת ארץ ישראל נמשך על ידי בחינת נבואה שהוא בחינת השראת השכינה, על כן שם דייקא עיקר הנבואה ועל כן באמת מבואר פה לעיל אות ה"א שגלות בני ישראל הוא בחינת ביטול הנבואה, כי מאחר שנתגרשין וגולין מארץ ישראל לחוץ לארץ זה בחינת ביטול הנבואה שעיקרה בארץ ישראל כנ"ל ומחמת שעיקר התפשטות הנבואה בא על ידי התגלות הכבוד שנעשה על ידי הגרים שנעשין על ידי התפלה בבחינת דין וכו', שעל ידי זה בא סליחת עוונות בבחינת (ישעיה ל"ג) ובל יאמר שכן חליתי וכו' היינו כנ"ל