שם במאמר הנ"ל, ועל כן משה רבינו ע"ה כשביקש לבוא לארץ ישראל ביקש מתנת חנם כ"ש (דברים ג) ואתחנן אל ה' וכו' יש לומר שביקש על דרך זה, הלא עיקר הדרך לכבישת ארץ ישראל הוא על ידי בחינת כח מעשיו וכו', היינו על ידי שמגלין שגם קודם מתן תורה, שנתקיים העולם רק בחסדו יתברך בחינת מתנת חנם, היה גם כן קיום העולם על ידי התורה הנעלמת בעשרה מאמרות, שבשביל זה מוכרח הצדיק להיות איש פשוט לפעמים בכדי שימשיך משם חיות להחיות כל הפשוטים כנ"ל, כי דייקא הצדיק הגדול שסמוך ביותר אל התורה שבנגלה, הוא יכול לקבל מבחינת התורה הנעלמת שהוא בחינת אוצר מתנת חנם הנ"ל ולהחיות בזה את הכל כנ"ל, ואם כן ראוי ביותר שאבוא לארץ ישראל, כי מי לנו גדול במעשים טובים וסמוך אל התורה יותר ממשה רבינו ואף על פי כן אמר לו השם יתברך לא תעבור את הירדן הזה נמצא שעל פי התורה ומעשים טובים שלו אינו יכול לבוא לשם אבל אף על פי כן מי לנו סמוך ביותר אל התורה עד שעל ידי זה יוכל לקבל גם מהתורה הנעלמת מבחינת האוצר מתנת חנם כנ"ל יותר ממשה רבינו ע"ה ועל כן אדרבא דייקא על ידי שאירע לו ענין מי מריבה וכיוצא עד שאפילו על פי התורה אינו רשאי לבוא לארץ ישראל, ומוכרח מחמת זה להמשיך מבחינת התורה הנעלמת בחינת אוצר מתנת חנם, ואם יבוא לארץ ישראל על ידי זה כי זה עיקר הדרך לכבישת ארץ ישראל כנ"ל, על ידי זה ימשיך ביותר החיות מהאוצר מתנת חנם להחיות בו כל הפשוטים והשיב לו השם יתברך שמוכרח לישאר שם במדבר בכדי להעלות מתי מדבר (עיין מדרש ואתחנן), ובזה נתגלה ביותר ענין זה שהצדיק בעצמו מוכרח לירד לפעמים ממדריגתו להיות איש פשוט שזה בחינת מדבר (שאינו מקום ישוב, כי עיקר קיום העולם וישובו הוא על ידי התורה וכנ"ל) בכדי שעל ידי זה יחיה כל הפשוטים שהם בחינת מתי מדבר וזה בחינת (דברים ג) ויתעבר ה' בי למענכם היינו כנ"ל ויאמר אלי רב לך וכו' וידוע מה שאמרו רז"ל לא נתאוה משה לכנוס לארץ ישראל רק בכדי לקיים כל המצוות הנוהגות בה נמצא שרצה לפעול בתפלתו להמשיך בחינת החסד חנם בחינת התורה הנעלמת, ולכנוס על ידי זה לארץ ישראל בכדי שיקיים התורה כפשוטה בפועל ממש, כי זהו העיקר באמת לקבל חיות מהתורה הנעלמת על ידי הצדיק הגדול, עד שיזכה על ידי זה בעצמו לקיים התורה בשלימות, שזה בחינת מה שכתב בסוף המאמר אשרי למי שזוכה להתקרב בעודו בחיים חיותו להצדיק האמת וכו' היינו כנ"ל, כי אז יכול לקבל ממנו עד שיזכה על ידי זה לקיום התורה ולתשובה שלימה בפועל ממש מה שאין כן הטובה שמקבל האדם אחר פטירתו על ידי הצדיק האמת הוא רק חסד חנם לבד, ואף על פי כן אמר הקדוש ברוך הוא למשה רבינו ע"ה שהתיקון הזה שלא בא לארץ ישראל לקיים את התורה שם בשלימות ונשאר במדבר שזה בחינת שירד לפשיטות, על ידי זה ימשיך ביותר מבחינת האוצר מתנת חנם הנ"ל, עד שדייקא על ידי זה יוכל יהושע להכניסם לארץ ושם יקיימו כל ישראל כל המצוות בפועל ממש נמצא שהוא יהיה לו חלק בכולם שזה בחינת מה שדרשו רז"ל (סוטה ד' י"ד עיין שם ותבין ביותר לענינינו) על פסוק (ישעיה נ"ג) לכן אחלק לו ברבים וכו' ואת עצומים יחלק שלל אלו האבות היינו שזכו לקיים התורה הנעלמת גם כן כמבואר בזוהר על יעקב שפיצל את המקלות וכו' ועיין נפלאות רבות על פי מאמר זה בליקוטי הלכות הל' תפלה הל"ב, בהכנ"ס הל"ה, נדרים ושבועות ה"ב, מילה הל"ג, שומר שכר ה"ד, גזילה ה"ג, ובשאר מקומות בדבריו ז"ל:
אות ו
Documentation Index
גרסאות לקריאת מכונה / AI agents:
טוען...