אות ג

ובזה יש לפרש כוונות דברי רבינו ז"ל במאמר זה שכתב אפשר יש עולם הזה גם כן באיזה עולם כי בכאן נראה שהוא הגיהנם וכו' היינו שכל מהות ענין עולם הזה מה שאפשר לכנות אותו בשם עולם הזה לבד ובלתי מחובר בעולם הבא הוא רק על צד הספק והאפשרות לומר כך בשביל הבחירה כנ"ל, ומי שפוגם בבחירתו ומפריד באמת העולם הזה מהעולם הבא חס ושלום אז הוא ממש בגיהנם גם בעולם הזה ומלא יסורים וכו' כנ"ל ומי שזוכה לדבק מחשבתו היטב בעולם הבא כנ"ל אז יש לו חיים טובים גם בעולם הזה, רק שבאמת חיי העולם הזה שלו הם גם כן בחינת חיי עולם הבא בחינת עולמך תראה בחייך, כמו שאמרו רז"ל (אבות ד) יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה יותר מכל חיי העולם הבא ועיין חגיגה דף ט"ו בענין אחר שקיצץ בנטיעות, ואחר כך אמר הואיל ואיטרד מההוא עלמא ליפק ליתהני בהאי עלמא וכו' כי על ידי זה שקיצץ בנטיעות בשרשו וכו' נשתבש אחר כך, עד שנדמה לו שיש איזה הנאת עולם הזה בלא עולם הבא חס ושלום שבאמת הוא להיפוך כנ"ל כי מט"ט שלטנותיה בימי החול שהם בחינת עולם הזה, אבל באמת כי שמי בקרבו, ועיין חידושי אגדות שם ותבין ובזה מובן היטב מאמר רז"ל במשנה סוף ברכות (פרק ט ה) כל חותמי ברכות שהיו במקדש היו אומרים מן העולם ועד העולם משקלקלו המינים וכו' התקינו שיהיו אומרים מן העולם ועד העולם עיין רש"י שם דף ס"ג בשם התוספתא להודיע שאין העולם הזה לפני העולם הבא כלום אלא כפרוזדור לפני הטרקלין וכו' היינו כנ"ל כי בתחלה היו אומרים רק מן העולם כי שני העולמות הם אחדות אחד כנ"ל, רק משקלקלו המינים וכו' הוכרחו לברר דבריהם, שאף על פי שהם שני עולמות מכל מקום העולם הזה זה אינו נחשב כלל נגד העולם הבא וכנ"ל ועיין בהשיחות (שבסוף סיפמ"ע) סימן מ' מענין שכל הד' בחינת שהם היולי נבדל גלגל שפל הם בחינת גלגל החוזר, כי בשורש הכל שם כולו אחד, ועיקר התגלות ענין זה היה בבית המקדש ששם היה בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה וכו'