אות כ

וזו הוא המעשה שסיפר רבינו ז"ל סוף קיץ תקס"ח קודם ראש השנה תקס"ט הנ"ל, ובאותו העת הביא לו השוחט דקהילת טעפליק כסא נפלאה (צבוע בצבע אש), וסמוך לזה סיפר שראה במראה או בחלום שהביאו לו כסא והיה אש סביבה, והלכו כל העולם אנשים ונשים וטף לראותה, וכשחזרו משם אזי תיכף נתקשרו זה עם זה ונעשו שידוכים ביניהם, וגם כל מנהיגי הדור כולם הלכו לראותה ושאלתי כמה היא רחוקה ומפני מה תיכף נעשו שידוכים, והלכתי והקפתי סביבם לילך שם ושמעתי שהולך ובא ראש השנה, והייתי מסופק אם לחזור אם להתעכב שם (והיה נבוך בדעתו בזה), ואמר בלבו איך אשאר בכאן על ראש השנה, ואמרתי בדעתי לפי הגוף חלש שיש לי למה לי לחזור, והייתי שם ובאתי להכסא וראיתי שם ראש השנה ראש השנה ממש, וכן יום הכיפורים יום הכפורים ממש, וכן סוכות סוכות ממש גם שמעתי שהיו צועקים (ישעיה א) חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי, מה לכם לדון את העולם ראש השנה בעצמו ישפוט, וברחו כולם עם כל מנהיגי הדור כולם ברחו וראיתי שם שהיה חקוק על הכסא כל צורות של כל ברואי העולם, וכל אחד היה חקוק עם בת זוגו אצלו, ובשביל זה נעשין תיכף שידוכים, כי כל אחד מצא שם וראה את בת זוגו ומאחר שבימים הקודמים למדתי, נפל בדעתי שפסוק (דניאל ז) כ'רסיה ש'ביבין ד'י נ'ור ראשי תיבות שדכ"ן, כי על ידי הכסא נעשין שידוכים כנ"ל גם כרסי"ה ראשי תיבות ר'אש השנה, י'ום הכ'פורים, ס'וכות, ועל כן בשמיני עצרת זווגא דמטרוניתא ושאלתי מה יהיה פרנסתי, ואמרו לי שאהיה שדכן, והאש הקיף סביבו: