אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפיך (תהלים נ"ג) אל תקרי כפיך אלא כפיך היינו יוד גימ' כף וכו' נראה לעניות דעתי דרוצה לומר, כי כשהמלכות בחינת שלא כסדר נכללת בבחינת כסדר אזי נעשה על ידי זה בחינת כלי וצמצום לקבל האור הגדול של החכמה בחינת מ"ה שזה בחינת ותשת עלי כפיך, שזה בחינת הצמצום והכסוי שלא יזיק לו האור, שזה בחינת וראית את אחורי דייקא ושכותי כפי עליך המבואר בפנים לקמן ועיין בעץ חיים בהקדמה כלל יט, שם מבואר בשלימות כל ענין היוד הנ"ל וענין יוד ודוי ואדם וחוה וכו':
סימן פ״ב - כי תצא
שם במאמר הנ"ל וזה הסוד נרמז בעץ חיים בכלל יט (כצ"ל היינו כנ"ל) ובכונות של ראש חודש אלול עיין במאמר קרא את יהושע סימן ו' בליקוטי הראשון, שם מבואר כל הכוונות של אלול שהם בחינת ס"ג וקס"א גימטריא דרך, וצריך לכוון השם ס"ג בחיריק, והשם קס"א בסגול וכו' עיין שם ומזה תבין גם לכאן, כי גם כאן מבואר מענין ס"ג בחינת (שם) כולו סג יחדיו וכו', וזה בחינת חיריק וכו', וגם מענין (שם קל"ט) אם אס"ק שם אתה בחינת קס"א הנ"ל ובחינת סגול וכו' כמבואר בפנים, וס"ג וקס"א גימטריא דרך, היינו בחינת הדרך כבושה שעשה משה וכו' ועיין נפלאות רבות על פי מאמר זה בליקוטי הלכות הל' נטילת ידים שחרית ה"ג, ובהל' עדות ה"ה ובשאר מקומות בדבריו ז"ל:
Documentation Index
גרסאות לקריאת מכונה / AI agents:
טוען...