סימן מ״ז - ואכלתם אכול ושבוע

שם ארץ אוכלת יושביה, פירוש שהיא מקבלת שפע מבחינת יעקב וכו' רוצה לומר כי פשוטו של מקרא מורה גם כן על זה, כי מחמת שמקבל שפע מבחינת יעקב שהוא בחינת אמת, שמחמת זה מאיר עיקר אור ההשגחה בארץ ישראל כמבואר לקמן, מחמת זה היא אוכלת יושביה, היינו אותם שאינם הגונים לישב בה כגון העכו"ם, כי אינה יכולה לסבול אותם, כי דובר שקרים לא יכון לנגד עיני (תהלים ק"א) (ועיין לקמן סימן קפ"ז):

שם, ראה חיים עם האשה וכו' רוצה לומר לייחד בחינת ישראל שהוא בחינת אמת בחינת תפלין בחינת חיים עם אשה (ר"ת הנותן אמרי שפר), היינו עם ארץ ישראל שעל ידה מקבלין השפע, בחינת הנותן אמרי שפר או אפשר דרוצה לומר כי לפעמים אחר שמקבלין שפע הפרנסה שנמשכת מבחינת חיים בחינת אמת וכו' כנ"ל, פוגמין בה אחר כך על ידי תאות אכילה, שעל ידי זה בא הסתרת פנים חס ושלום שהיא היפוך בחינת חיים על כן מזהיר הכתוב שלא לפגום בהשפע, ולראות שתהיה בבחינת חיים דייקא:

והנה במאמר זה מבואר ששפע ארץ ישראל הוא בחינת אמת בחינת כלליות הגוונין בחינת עשירות, וכשפוגמין בזה חס ושלום בא עליו בושה על ידי שהוא נצרך לבריות מחמת עניות וכו' ומזה תבין דבר נעלם שמחמת שארץ ישראל עכשיו בגלות, על כן דייקא אנשי ארץ ישראל רובם ככולם צריכים לבריות, ואפשר שהוא במכוון גדול לטובה מאת השם יתברך, כי על ידי זה שרוב פרנסת יושבי ארץ ישראל עכשיו הוא מחוץ לארץ על ידי זה נתקדש גם השפע של ישראל שבחוץ לארץ בבחינת שפע ארץ ישראל ועיין זוהר תרומה קנ"ז: ובגין כך אף על גב דישראל לבר מארעא קדישא עם כל דא מחילא וזכותא דארעא אשתכח מזונא וסיפוקא לכל עלמא, ועל דא כתיב (דברים ח) וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך, דהא בגינה מזוני וסיפוקא אשתכח בעלמא מאן דאתעדן על פתורא וכו' אית ליה לאדכרא ולדאגה על קדושה דארעא קדישא וכו':