סימן מ״ח - על אשר מעלתם

מאמר זה נאמר באסרו חג סוכות תקס"ג:

שם, וזה בחינת בינה ששם נוצר הולד וכו' רוצה לומר כי שם הויה שבבינה הוא בניקוד צירי כידוע ושם נוצר הולד, ושם שני בחינת חסד ודין, כי משם דינין מתערין, וגם כי בינה הוא בחינת סוכה הנ"ל, כי הגידין והעצמות הן בחינת סוכה וכשמכניס כל כח עצמותיו בתוך התפלה זה בחינת סוכה הנ"ל, כי הדיבורים שאדם מדבר בכח ובכוונה גדולה בתפלתו, הם בחינת דבר ה' ממש בחינת (ישעיה נ"א) ואשים דברי בפיך, והם בחינת כח מעשיו כח אתוון דעובדא דבראשית, ומשם מקבלין העשרה מאמרות שהם בחינת חסד בחינת סוכה בחינת חיבוק יד ימין כנ"ל וזה ואשים דברי בפיך ובצל ידי כיסיתיך בחינת סוכה וכו' (וזה שסיים לנטוע שמים וליסוד ארץ כי הם ממש בחינת דבר ה' כ"ח אתוון דעובדא דבראשית שבהם נבראו שמים וארץ):

שם, אבל הדיבורים וכו' רוצה לומר כי עיקר קדושת ארץ ישראל הוא על ידי כח מעשיו בחינת סוכה הנ"ל, אבל כשנפגם הכח הזה חס ושלום על ידי דיבורים שאינם קדושים, שעל ידי זה נתעורר חס ושלום בחינת סוכת נוצרים סוכת עכו"ם, אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר, אזי גוברים העכו"ם חס ושלום, ונתעלם בחינת קדושת ארץ ישראל, ובני ישראל יורדין בגלותא ואז השכינה כביכול בבחינת ריב וכו' בגין בנהא דאינון בגלותא וזה שכתוב (תהלים ל"א) תצפנם בסוכה מריב לשונות, כי על ידי בחינת סוכה הקדושה נצפנים וניצולים מהריב הזה שבא על ידי התגברות הלשונות שאינם קדושים:

שם, ובשביל זה סוכה היינו תפלה בכח הוא סגולה לבנים וכו' ואחר סוכות הוא שמיני עצרת וכו' כי כל זה מחמת בחינת (תהלים קל"ט) תסוכני בבטן אמי וכו', וכן ארץ ישראל מסוגל לבנים מחמת זה, כי עיקר קדושת ארץ ישראל הוא על ידי כח מעשיו, וכח הזה הוא בחינת סוכה בחינת תסוכני בבטן אמי ששם נוצר הולד כנ"ל:סימן מ"ט- לשמש שם אהל בהם

מאמר זה נאמר במעדוועדיווקע שנת תקס"ג בשבת ג' ניסן בסעודה שלישית, ואור ליום ו' ערב שבת קודש שקודם לזה היתה החופה של בתו הצדקת וכו' מרת שרה ז"ל עם בת גילה הרבני המופלג מוהר"ר יצחק אייזיק ז"ל, ואחר החופה דברו ממשיח וכו', ושם במאמר זה הנ"ל מרומז ניסן ושרה ויצחק וחתונה וכלה וכו' ואמר שזאת התורה לא אמר בשבילנו, רק בשביל הגזרות שקורין פינקטען הנשמע אז שרוצין לגזור על ישראל חס ושלום (אשר בעוונותינו הרבים יצאו בימינו), כי שם במאמר זה מדבר מענין הכנעת העכו"ם, כי אעשה כלה וכו' שזה בחינת כלה דאכלה כלה וכו', ואתם הדבקים וכו' ואחר שגמר אמירת התורה הנ"ל היה מרקד הרבה וכו' (כל זה הועתק מספר חיי מוהר"ן ועיין שם עוד):

שם במאמר הנ"ל אות א', והוצרך לברוא בני אדם שיקבלו עול מלכותו רוצה לומר כי עיקר התגלות המלכות, הוא על אותם שמקיימים ציווייו ועושים רצונו אף על פי שהוא כנגד רצונם, אף על פי כן מוכרחין לבטל רצונם מפני רצון המלך, וזה שייך רק אצל בני אדם שהם בעלי בחירה, על כן עליהם עיקר התגלות מלכותו יתברך:

שם, וייצר בשני יודין וכו' כי היצירה הוא על ידי חכמה וחכמה היא בחינת יוד כידוע ומובא בדבריו ז"ל כי באמת גם היצירה לביש הי, רק בשביל התגלות מלכות יתברך על בעלי בחירה כנ"ל:

שם, וצריך לצמצם ההתלהבות כדי שישאר בלבו חלל כמו שכתוב (תהלים ק"ט) ולבי חלל בקרבי אף על פי שדוד המלך עליו השלום אמר פסוק זה על מה שזכה להרוג את היצר הרע כמו שדרשו רבותינו ז"ל, אף על פי כן שורש דבר זה הוא גם בתחלת העבודה, שצריך לצמצם ההתלהבות שבוער בלבו עד אין סוף ולעשות חלל בלבו כדי שיוכל לבוא להתגלות המדות אך אחר כך רוצה היצר הרע לקלקל את הבריאה, ומטמטם את החלל שבלבו במחשבות רעות חס ושלום שהם בחינת ערלת לב טפשות לב ועל זה התפאר דוד שזכה להרוג את היצר הרע ונשאר לבו חלל בקרבו כראוי להיות:

שם, ושרים כחוללים כל מעיני בך וכו' היינו לפי החלל שנעשה על ידי מחשבותיו הקדושים וכו', כי מעייני הוא מלשון מחשבה ועיון:

שם אות ד', זה בחינת היא העולה כו' עיין זוהר פקודי דף רלח רלט שם מבואר סוד קרבן עולה שהוא סוד עליית המלכות וכו' עד שמתאחדת עם הבינה וכו' עד אין סוף ושם מובא גם פסוק (עמוס ט) אקים את סוכת דוד, וענין שצריכין לבער המחשבות רעות ולשרפן באש (שזה בחינת אש אכלה דאכלי כלא ושצי כלא כמבואר לקמן באות ז'), ושם מובא גם הפסוק (ישעיה ל) והיה אור הלבנה כאור החמה כמובא לקמן באות ו' עיין שם היטב ובכמה מקומות שם ותבין לכאן ועיין גם בפרשת צו דף כ"ו ודף כ"ז וברמ"ז שם:

שם אות הנ"ל, ובשביל זה נקרא ניסן אביב רוצה לומר כי בניסן נגאלו שזה בחינת עליית המלכות (שזה בחינת באחד בניסן ראש השנה למלכים בחינת ביתא תתאה ומסטרא דיובלא נפקו שזה בחינת ביתא עילאה):

שם אות ה', וזה בחינת השיר שיתער לעתיד וכו' היינו שהתעוררות השיר הזה יהיה על ידי עליית המלכות שיהיה אז, שזה בחינת מלכות דוד שהוא נעים זמירות ישראל, וכתיב (תהלים ל) למען יזמרך כבוד בחינת מלך הכבוד, עיין לקמן אות ו' ז', וזה בחינת שירה חדשה שבחו וכו' והמליכו ואמרו ה' ימלוך וכו' וכן ומלכותו ברצון קבלו וכו' לך ענו שירה וכו':

שם, כי באמת אשה יראת ה' היא בחינת עצה רוצה לומר כמובן מדברי רז"ל שאמרו על מי שמתה אשתו בימיו עצתו נופלת כמובא לקמן ולענינינו הוא, כי עיקר שלימות האשה יראת ה' בחינת המלכות היא כשעולה עד הבינה כנ"ל, ושם מקור העצה בחינת (משלי כ) מים עמוקים עצה בלב איש, שזה בחינת (בראשית כ"א) כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה בחינת (משלי י"ב) אשת חיל עטרת בעלה:

שם, וזה עליית התפלה שהיא בלחש שהוא עבודה שבלב רוצה לומר כי אף על פי שעיקר התפילה הוא לדבר בפה דייקא, וגם כי התפלה הוא בחינת מלכות פה, אף על פי כן עיקר בנינה על ידי כוונת הלב שהוא בחינת בינה ביתא עילאה וזה מרומז במה שעיקר התפלה שהיא תפלת שמונה עשרה מתפללין בלחש דייקא, וזה ולחוש לה תקבל עצתה כי שם מקור העצה כנ"ל:

שם אות ו', וזה בחינת תשובה רוצה לומר כי עד עתה דברנו מתיקון ועליית המלכות על ידי שישמור עצמו ממחשבות רעות וימשיך מחשבות טובות לתוך לבו, ועל ידי זה יבא לפעולות ומדות טובות, ועל ידי זה יתגלה שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים שלימה כנ"ל וכן דברנו מתיקון ועליית המלכות על ידי התפלה בכוונת הלב, ועכשיו מתחיל לדבר ממי שפגם כבר בבחינת המלכות על ידי עונותיו חס ושלום, ועיקר העוונות באים על ידי היצרין רעים שהם המחשבות רעות, אף על פי כן גם זה יש לו תיקון על ידי תשובה ועיקר התשובה תלוי בלב בחינת ולבבו יבין ושב, והלב הוא בחינת בינה ביתא עילאה, ועל ידי זה נתתקן גם המלכות ביתא תתאה שזה בחינת תשובה כמבואר בפנים:

שם, וזה (יומא פ"ו) גדולה תשובה שמקרבת את הגאולה רוצה לומר שזה בחינת תיקון המלכות שנגאלת ויוצאת לחירות כביכול, ועולה עד הבינה שהוא בחי' עולם הבריאה בחי' כסא כבוד כידוע וזה (שם) גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד, ואחר כך מבאר שעל ידי זה זוכה להשיג אורייתא דעתיקא סתימאה בחינת סודות הקבלה בחינת והיא נקראת קבלה וכו' וזה בחינת כסא הכבוד שמכסין אותה בבחינת (משלי כ"ה) כבוד אלקים הסתר דבר, ואתה תגיע ותשיג אותה, מחמת שעל ידי תשובתך עלתה המלכות בעלייה גדולה כזו:

שם, כי יתער שיר ונגונא בבחינת פה סח רוצה לומר כי מלכות פה ועל ידי התגלות המלכות אז יתער השיר שזה בחינת (תהלים ל) למען יזמרך כבוד כנ"ל:

שם אות ז' וזה בחינת ציצית וכו' ועל כן בפרשת ציצית מרומז כל הנ"ל (במדבר ט"ו) ולא תתורו אחרי לבבכם וכו' לשמור עצמם ממחשבות רעות למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי, בחינת התגלות פעולות ומדות טובות, והייתם קדושים לאלוקיכם בחינת לית קדושה פחות מעשרה, בחינת היוד שממשיכין לתוך הדלת ונעשית הא, אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים (שזה היה מסטרא דיובלא בחינת ביתא עילאה כנ"ל), להיות לכם לאלקים בחינת קבלת מלכות שמים ביתא תתאה:

שם, היינו בחינת תכלת וכו' עיין בפרי עץ חיים בכוונות ציצית שם מבואר שתכלת מרמז על מוחין גבוהים מאוד, שאי אפשר להמשיכן עתה בהתגלות רק בהעלם ממשיכין בחינת המוחין הנ"ל גם כן ע"ש היטב ותבין לעניינינו:

שם, ואתם הדבקים וכו' עיין שם בזוהר מבואר שעבודת ישראל והשגתם הוא רק בבחינת האשא תכלא בחינת ביתא תתאה, והשגת משה היא בבחינת האשא חוורא ביתא עילאה ושם מבואר גם מענין דלת והא, ועיין שם גם מענין קרבנות:

שם, ועשירית האפה וכו' עד כאן נתבאר סוד קרבן העולה, ועכשיו מרמז סוד המנחה, אחר כך מרמז סוד הנסכים הרוצה לנסך וכו', וגם כבר מבואר מענין השיר:

שם, לשמש שם וכו' וזריחתו של הצדיק, היינו השגתו אינו אלא על ידי ישראל כמאמר (שמות ל"ב) לך רד וכו', וכשישראל נכנסין חס ושלום בחכמות חיצוניות של העכו"ם, אזי נופל הצדיק מהשגתו ונתחפה ונתכסה השגתו וכו' רוצה לומר כי כבר נתבאר בשם הזוהר שהשגת משה היתה בבחינת אשא חוורא בחינת ביתא עילאה, אף על פי כן כשפגמו ישראל שאחיזתם והשגתם בבחינת ביתא תתאה, אמר הקדוש ברוך הוא למשה לך רד כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל, כי זה בחינת לא אבא בעיר עד דבקרבך קדוש הנ"ל ועל כן כשישראל נכנסין חס ושלום בחכמות חצוניות, היינו שפוגמין בבחינת החכמה שבלב על ידי שנכנסין בחכמות חצוניות בחינת מחשבות רעות שהם בחינת טפשות בחינת ערלת לב, שעל ידי זה פוגמין בבחינת ביתא תתאה בחינת מלכות ששם עיקר אחיזתם והשגתם, על ידי זה נופל הצדיק גם כן מהשגתו אף על פי שהשגתו הוא בבחינת ביתא עילאה ששם אין מגיע הפגם כל כך, אף על פי כן על ידי פגם בחינת הביתא תתאה, על ידי זה נחפה ונתכסה כביכול בחינת האור של ביתא עילאה גם כן בבחינת כבוד אלקים הסתר דבר הנ"ל, שזה בחינת אור התכלת שנתעלם עכשיו בעוונותינו הרבים, ואין ממשיכין אותו רק בהעלם והתלבשות כנ"ל וכמו כן אצל הצדיק נתכסה השגתו, וכשישראל יוצאין מחכמות הנ"ל, אזי נשלם אור ביתא תתאה ונתגלין בה הגבורות עליונות שקבלה מאימא וכו' ואז גם הצדיק יוצא מהחופה והמכסה שהיה לו עד עכשיו, ובגבורות אלו הנ"ל מתגבר הצדיק לרוץ אורח וכו' ומכלה ושצי את העכו"ם והקליפות, ועל ידי זה זוכה להשגת אורייתא דעתיקא:

שם, עד שיבלו שפתותיהם מלומר די וכו' רוצה לומר שנעשה מדלת הא על ידי היו"ד שנמשך לתוכה, שזה בחינת די שעלתה המלכות מדלותה לבחינת עשירות גדול:

שם, ועשירית האיפה עשירות שהוא בחינת איפה איה פה וכו' הגם שעשירות הוא בשין ימנית וזה כתיב בשמאל הלא בעתיקא לית שמאל תמן, זה נכתב בדרך צחות, והאמת כי לפעמים מתחלף, וכמבואר לעיל על פסוק (תהלים פ"ז) ושרים כחוללים שנכתב בימין, ופירש שם מלשון שררה ומלכות:

ועיין בלקוטי הלכות, הלכות תפלת המנחה הל"ז מבאר שם הרבה בענין המאמר הנ"ל ומאריך שם בדברים נפלאים:

לענין המבואר באות א' שמחשבות רעות הן היצר הרע וכו' עיין זוהר ויקרא ד"ה ע"ב כי לא מחשבותי מחשבותיכם וכו', מחשבה דבר נש הוא רישא דכלא ומההוא מחשבה אתפשטו ארחין ושבילין לאסטא' ארחוי וכו', ומההוא מחשבה אתנגיד ונפיק זוהמא דיצר הרע וכו', ומההוא מחשבה אשתכחו עבירות חטאות וזדונות וכו' ועיין עוד ממה שצריכין לשמור מאוד את המחשבה שלא לחשוב מחשבות רעות רק מחשבות טובות לדבק מחשבתו בהשם יתברך, ושזה כלל העשרת הדברות וכלל כל התורה וכו' זוהר חדש פרשת כי תשא ועיין עוד מענין המחשבה ומענין קרבן עולה בזוהר חדש הנ"ל פרשת צו ועיין בתיקונא שבעין ק"ל: בכל אבר ואבר בעי בר נש לאמלכא לקודשא בריך הוא ולתקנא ליה אתר דכיא ונקייא לשריא ליה תמן, ובגין דא צריך בר נש לבערא מניה מכל אבר ואבר כל מחשבין וכל הרהורין בישין דטנופין דאינון קליפין, וצריך לאוקדא לון וכו':

לענין מה שמבואר באות ב' מענין תיקון התפלה שהעיקר הוא על ידי כוונת המחשבה שבלב וכו' עיין זוהר בראשית דכ"ד ושם מבואר מענין לית קדושה פחות מעשרה וענין וכד איהי סליקת וכו' מלאכייא אמרי איה מקום כבודו וכו' וצריך לסלקא לה עד אין סוף וכו' עיין שם ובמקדש מלך מענין נפלאות עליית המלכות על ידי תפלה בכוונה ותבין משם הרבה לענינינו:

ועיין זוהר ויחי דר"י מענין תפלה בלחש דייקא וסימנך (בראשית מ"ה) והקול נשמע לעילא לעילא וכו' בית פרעה ביתא דאתפרעו ואתגליין מניה כל נהורין וכו' עיין מקדש מלך שפירש דרוצה לומר עד הבינה וכו' ועיין בדף רכ"ט צלותא דבר נש אתכוון בה איהו לעילא לעומקא עילאה וכו' ופירושו גם כן עד הבינה וכו' עיין שם גם בע"ב ועיין עוד מענין תפלה בלחש בזוהר תרומה קל"ח: ובמקדש מלך שם ותבין משם לענינינו ועיין זוהר ויקהל ר"ב מלא דצלותא אתאחדא בעלמא עילאה (פירוש בינה וכו') ומלה דעלמא עילאה לא אצטריך למשמע וכו' (רוצה לומר על כן מתפללין בלחש), ועיין שם עוד וגם בדף ר"א מגודל נפלאות מעלת עבודת התפלה וכו' ועיין גם בדף רי"ג: מענין בחינת תשובה המבואר באות ו' עיין זוהר ויחי דרי"ט מאי תשובה דא תשובה דאמא דתבת בקיומא וכו' ועיין שם גם כן מענין אז תתענג על ה' דייקא וכו' ועיין מקדש מלך שם שפירש דאתיא מעתיקא קדישא היא בינה וכו' ועיין בסבא משפטים דף ק"ו מענין בעל תשובה בעל תשובה ממש ועיין מקדש מלך שם:

ועיין זוהר ויקרא דף ט"ו ט"ז מענין התשובה ותבין לענינינו ועיין שם בפרשת אחרי מות סט: ובדף ע ועיין שם גם בדף עד: ובדף ע"ה, ועיין זוהר פנחס רנח: כל חובין דישראל מטיין לגבי מלכות ותשובה דאיהו בינה מלבנת לון וכו' ועיין עוד מענין התשובה בזוהר חדש פרשת אחרי מות ועיין בתיקונים תיקונא חד ועשרין דף ס כל מאן זר בתיובתא כאלו חזר ו"ה עם י"ה ועקרא לסלקא כלא במחשבה וכו' ועיין בתיקון סג צ"ד: מי ירפא לך מי וודאי דאיהי תיובתא וכו' ע"ש ועיין בתיקון שתין ותשע דף קטו: מ"י יעמוד מי וודאי דאיהו אימא עילאה תשובה וכו' ע"ש, ועיין בתיקונא שבעין דף קלב:

לענין המבואר באות א' מענין הצמצום של חלל הפנוי בשביל התגלות המלכות וכו' עיין בספר ויקהל משה פרקא קמא בתחלתו וכן בפרק ב ובספר זוהר הרקיע על זוהר בראשית דף טו דברי המתחיל בריש הורמוניתא: