סימן ס״ז

מאמר ויבן ה' אלקים את הצלע סי' ס"ז נאמר בזאסלאב בשבועות שנת תקס"ז שחל אז ביום ו' ז', ואז נפטרה זוגתו הראשונה ז"ל בערב שבועות גם באותו שבועות אמר דברי צחות מענין שאנשים פשוטים אוכלים בשביל שיהיה להם כח ללמוד, ואנשים הגבוהים במעלה לומדים כדי שיהיה להם דעת ומוח ושכל איך לאכול ואמר הם מתווכחים עמי כי אני הייתי רוצה שיהיה סיום הסעודה בלימוד, שזה בחינת העבודה הפשוטה שאוכלים ואחר כך לומדים, דהיינו שאוכלים כדי שיהיה להם כח ללמוד כנ"ל, אבל הם מחזיקים אותי בגדולות, ונותנים בכל פעם עוד איזה מאכל, ורוצים שיהיה הסיום באכילה, שזה בחינת העבודה גבוה הנ"ל שלומדים ואחר כך אוכלים, דהיינו שלומדים כדי שיהיה להם דעת ושכל איך לאכול וכמבואר כל זאת בחיי מוהר"ן ועוד היה אז כמה וכמה ענינים וסיפורים נפלאים והכל נכלל בתוך המאמר הזה אחר כך בפירוש או ברמז:

שם במאמר זה הנ"ל אות ה', וכנגד זה נזכר בתורה ה' פעמים צדקה וכו' רוצה לומר הגם כי תיבת צדקה נזכר בתורה רק ארבעה פעמים, היינו ויחשבה לו צדקה (בראשית ט"ו), לעשות צדקה ומשפט (שם י"ח), וצדקה תהיה לנו וכו' (דברים ו), ולך תהיה צדקה וכו' (שם כ"ד), מוכרח לומר שחושב גם תיבת צדקה ממני וכו' (בראשית ל"ח), וצדקה אותיות צדקה בפרט כפי המבואר כאן שעל ידי צדקה נעשה בחינת תיקון הכבוד והמלכות, שזה היה כל ענין המעשה של יהודה ותמר שמהם יצא משיח ועיין זוהר אחרי מות ע"ב: מענין צדקה ממני הנ"ל ועיין בפרי עץ חיים בכוונות ואתה מושל בכל ותבין ביותר, כי על ידי זה נגדלת פרצופה ונעשה בבחינת צדקה שזה בחינת צדקה ממני, כי על ידי זה נעשית בבחינת צדקה כנ"ל ועיין שם בסוד מאמר רבותינו ז"ל (יבמות ל"ד:) כל מיעכות של בית רבי תמר שמם, תמר דייקא בחינת תמר הנ"ל ועיין שם עוד מבואר כל ענין של אותיות צדק וצדקה המבואר כאן במאמר זה הנ"ל, ושעל ידי צדקה ממשיכין לה ההא חסדים שלו כדי שתהיה עמו פנים בפנים, ואז נקראת צדקה שזה גם כן בחינת צדקה ממני וכו' הנ"ל וזה גם כן בחינת מה שמבואר כאן שיהיה פנים אל הכבוד והמלכות שזה בחינת (ישעיה נ"ח) והלך לפניך צדקיך וכו' כמובאר בפנים:

שם אות ו', כשחוזר הכבוד אל המביני מדע וכו' נראה לעניות דעתי שרימז בזה להסוד המבואר שם בפרי עץ חיים בכוונות ואתה מושל בכל הנ"ל, שגידול קו המדה של המלכות הוא מהארת שם אהיה שהיא הבינה וכו' (ושם מבואר גם כן מענין חילוף שם אהיה שהם אותיות ב"ו"כ"ו המרומזין בתיבות בכל ובידך כח וגבורה וכו' ומבואר במאמר זה לקמן) וזה גם כן בחינת (בראשית ב) ויבן ה' אלקים את הצלע, היינו הכבוד והמלכות שהוא בחינת הצלע בחינת חוה אם כל חי, היינו שחזר הכבוד אל המביני מדע ונמשך עליהם הארת הבינה אך מחמת שנתן בה בינה יתרה היינו בחינת מותרות המוחין על ידי זה יונקין משם האויבים על ידי השערות, על כן קלעה לחוה בחינת שערות קלועים כדי שיינקו במהרה כל המותרות וכו' כמובא בפנים ועיין עוד מענין שם בוכ"ו הנ"ל בכוונות האריז"ל על ברכת מלך עוזר ומושיע ומגן ואתה גבור לעולם אדנ"י ועיין נפלאות על פי מאמר זה בלקוטי הלכות חו"מ ה' חובל הל"ג: