סימן כ״ה - אחוי לן מנא

אות ג' מענין החיצוניות ופנימיות ועיין בסוף המאמר שאמר שזה בחינת הרמה וכו' עי' בפרי עץ חיים בשער התפלה ובכוונות שבת:

שם אות ד', ואי אפשר להכניע הקליפות וכו' אלא על ידי גדולת הבורא כמובא בכוונות של הודו לה' קראו בשמו וכו', והתגלות גדולת הבורא הוא על ידי צדקה וכו' כי עיקר הגדולה והפאר הוא התגלות הגוונין, וכל הענין שם עיין זוהר הקדוש פרשת יתרו צ: אמר רבי יצחק כתיב מאין כמוך ה' גדול אתה וגדול שמך וכו' גדול אתה היינו לי הכסף וגדול שמך היינו ולי הזהב אלין תרין גוונין לא מתחזיין ולא מתפארין בר כד אינון גליפין בישראל כאן מתחזיין גוונין ואתפארו כמה דאת אמרת (ישעיה מ"ט) ישראל אשר בך אתפאר רבי יהודה פתח שוש אשיש בה' וכו' כי (ישעיה ס"א) הלבישני בגדי ישע גוונין דאתגליפו לאסתכלא ביה וכו' ישע איסתכלותא וכו' מאי טעמא משום דכתיב מעיל צדקה יעטני צדקה ממש דגוונין ביה אתגליפו ועיין שם עוד מענין שוש אשיש בה' (שזה בחינת מה שכתב רבינו ז"ל באות ה' שצריך לעורר שמחה של מצוה על עצמו וכו'), וסיים וכדין כתיב (ישעיה י"ב) ואמרתם ביום ההוא הודו לה' קראו בשמו, יש לומר שמרמז לכוונת הודו הנ"ל:

שם במאמר הנ"ל אות הנ"ל, ועל ידי צדקה מממונו נתקן כל ממונו רוצה לומר כי עיקר התגלות הגוונין הוא רק בממון של צדקה, כי על ידי צדקה נתגלה שיודע ומאמין שהממון הוא רק של השם יתברך בבחינת לי הכסף וכו', ועל כן הוא נותן אותו לצדקה לשם השם יתברך ולעשות בזה רצונו יתברך, רק שעל ידי זה ממילא נתתקן כל ממונו, כי על ידי הצדקה נתגלה שמאמין שכל ממונו הוא של השם יתברך, ועל כן על ידי זה נתגלין הגוונין ומאירין בכל ממונו ונעשה כל ממונו בבחינת לי הכסף ולי הזהב וכו' ואפילו זה הממון שלוקחים העכו"ם מאתנו, שעל פי רוב נותנים זה הממון להעכו"ם גם כן רק בשביל השם יתברך בשביל קיום דת ישראל וכיוצא ועל כן נחשב גם כן לצדקה כ"ש (ישעיה ס) ונוגשיך צדקה וכו' עיין ליקוטי הלכות, הלכות מעקה ושמירת נפש הלכה ד אות ה', מבואר שם שכשאמר רבינו ז"ל המאמר הזה שמדבר מעליית מדרגא לדרגא שמתגברת ומשתטחת הסטרא אחרא והקליפות וכו' בכל פעם אמר אז בפירוש: שגם מי שהוא בתוך הארץ ממש כשנתעורר לעלות משם בהכרח שילך מדרגא לדרגא ואז משתטחין כנגדו בכל פעם על כן יש להאדם מלחמות גדולות ומניעות רבות בכל פעם שרוצה לגשת לאיזה עבודה מעבודת ה' וצריך התחזקות גדול ועצום מאוד בכל פעם וכו' ע"ש: