סימן כ״ז - מאמר רציצא

אמר המחבר, ממאמר זה יכולין לפרש מדרש פליאה, הובא בספר מאמר מרדכי ובשאר ספרים גם כן וזה לשונו הים ראה וינוס מה ראה ברייתא דרבי ישמעאל ראה והוא על פי מה שמבואר במאמר זה שעל הים נתגלה בחינת ברית כמאמר רז"ל (מדרש רבה וישב פ"ז) הים ראה וינוס ויצא החוצה והענין הוא כי ידוע מהקיטרוג שהיה בשעת קריעת ים סוף הללו עובדי עבודה זרה וכו' ואם כן יש להבין במה נמתק זה הקיטרוג כשראה את ארונו של יוסף שזכה לשמירת הברית אך על פי הנ"ל מבואר היטב, כי על ידי תיקון הברית זוכין להדרת פנים היינו בחינת הזדככות החכמה בשלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן, ועל ידי זה זוכין להזדככות קול רנתו, ועל ידי זה זוכין לשלום, ועל ידי זה משליכין הכל אלילי כספם וזהבם ופונים רק אל השם יתברך לעבדו שכם אחד נמצא שעל ידי בחינת ברית נתבטלין כל העבודה זרה כנ"ל על כן על ידי זה נמתק הקיטרוג שעל הים וזה שכתוב יונתי בחגוי וכו' שמדבר שם מהדוחק שהיה לישראל על הים מחמת הקיטרוג הנ"ל, הראיני את מראיך בחינת הדרת פנים, השמיעיני את קולך בחינת הזדככות הקול שעל ידי כל זה היה קריעת ים סוף וזהו שאמר המדרש גם כן הים ראה, מה ראה היינו הגם כי מבואר ראה וינוס, כמו שדרשו רבותינו ז"ל על זה שראה ארונו של יוסף, אבל מכל מקום יש להבין איך נמתק הקיטרוג על ידי זה ועל זה תירץ ברייתא דרבי ישמעאל ראה, היינו שעל ידי בחינת זכותו של יוסף בחינת ברית נמשך בחינת הארת פנים שהוא בחינת ברייתא דרבי ישמעאל, היינו שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן, והדרת פנים הוא בחינת יעקב שעל ידי זה בא שלום, ועל ידי זה נתבטלין כל העבודה זרה, ויטו כולם שכם אחד לעבודתו יתברך, שזה בחינת (בראשית נ"ב) ויבוא יעקב שלם עיר שכם, ועל כן על ידי זה נקרע הים וזה שכתוב מה לך הים כי תנוס, היינו בחינת הקשיא הנ"ל, והתירוץ מלפני אלהי יעקב, היינו בחינת התגלות אלקות שנמשך על ידי בחינת יעקב בחינת הדרת פנים שעל ידי זה יתתקן כל העולם כנ"ל ועיין זוהר בשלח דמ"ז ר"י אמר זכותא דיעקב אגין עלייהו דישראל וכו' ע"ש:

ועיין מדרש רבה בשלח פרשת כ"ג נאים אנו לומר שירה לפניך וכו', היינו בחינת הדרת פנים שהוא בחינת יופי ונוי בחינת ואנוהו המבואר בפנים, שעל ידי זה נזדכך קול רנתו שזה בחינת השירה והרי המילה מעידה עלינו שאנו טהורים, לכך נאמר (שמות ט"ו) את השירה הזאת, ואין זאת אלא מילה שנאמר (ישעיה נ"ט) זאת בריתי היינו כי להדרת פנים זוכין על ידי שמירת הברית כמבואר בפנים:

אות ח' בהיינו דעאל, היינו בזה שנכנס בו רוח שטות היינו הרהורי זנות והוא משבר תאוותו וכו' יש לומר שזה גם כן בכלל מה שמבואר לעיל שדרך השלום והרפואה להתלבש במרירות וכו', כי ההרהורים הנ"ל הם עיקר בחינת המרירות בחי' מיין מרירין כמבואר לקמן סי' נ', וכמו שכתוב (קהלת ז) ומוצא אני מר ממות וכו', וכשזוכה לשבר תאוותו על ידי זה הוא מוציא כל ניצוצי הקדושה של פגם הברית נמצא שעל ידי זה דייקא עיקר רפואתו שהוא בחינת שלום וזה (שמות ט"ו) ויורהו ה' עץ, ודרשו רז"ל (ילקוט שמעוני שם) שדרך הקדוש ברוך הוא להמתיק מר במר, היינו כנ"ל שדייקא על ידי שמתגרין בו ההרהורים המרים והוא משבר אותם על ידי זה ממתיק המרירות של פגם הברית שפגם מכבר וצריכין לבאר עוד בזה: