סימן רנ״א
שם כיון שנצרך אדם לבריות פניו משתנין ככרום וכו' לפי פשוטו רוצה לומר מחמת בושה (ועיין גם לעיל בסי' מ"ז ואכלתם וכו'), ועיין זוהר שם בשת כסיפו רחיקו דקשוט מאן דאכסיף בגין דאמת דאיהו צדקה איתרחיק מניה וכו' וכן לענינינו, כי כיוון שנצרך האדם לבריות הוא רחוק מאמת, היינו כי קשה לו לעשות המצוות בינו לבין קונו כמו שעושה בפני הבריות (ועיין לעיל במאמר ויהי נא פי שנים ברוחך סי' ס"ו), על כן פניו משתנין לכמה גוונין מה שאין כן כשהוא איש אמת היינו שאינו נצרך לבריות אז הוא בבחינת אמת בחינת צדקה שהוא רק בפנים אחד לבד כח אחד לבד וכו' כמבואר בפנים:
Documentation Index
גרסאות לקריאת מכונה / AI agents:
טוען...