סימן נ״א - אמר רבי עקיבא

נאמר בליל א' של שבועות תקס"ג, וחזר ונשנה אחר שבועות לפני הר"ר נתן ז"ל והוא יושב וכותב על הספר בדיו ואלו התיבות כי קודם הבריאה וכו' נאמרו במתינות גדול ובדיוק כל תיבה מה שאי אפשר לבאר על הכתב:

שם בסוף המאמר ומאחר שיהיה כולו אחד איך שייך חילוק (בקיבול שכר שלעתיד) בין אחד לחבירו לפי מדריגתו, אך יש בזה סוד שאי אפשר להבינו וכו' אמר המחבר בזה מובן ומבואר היטב פירוש הפסוק (ישעי' ג') אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו ולכאורה אינו מובן מה דפתח בלשון יחיד צדיק כי טוב, וסיים בלשון רבים כי פרי מעלליהם יאכלו (ועיין סוף מס' סוכה רמזו רז"ל שהוא על דרך טוב לצדיק טוב לשכינו עיין שם) אך כפי הנ"ל מובן, כי עיקר תקות הצדיק וקיבול שכרו הוא בעולם הבא שאז יהיה בחינת כולו טוב כולו אחד ועל כן נאמר על זה עין לא ראתה כו' כמבואר בפנים ועל כן פתח בלשון יחיד כי אז יהיה כולו אחד, וכל הצדיקים מכונים אז בשם צדיק אחד, וכמו כן קיבול שכרם שזה בחינת אמרו צדיק כי טוב כי אז יהיה כולו אחד כולו טוב אך אף על פי כן בענין השגת האחדות והטוב של עולם הבא, לא יהיה כולם שוה רק כל אחד כפי מדרגתו, שזה בחינת כי פרי מעלליהם יאכלו בלשון רבים, כי אף על פי שקיבול השכר של הצדיקים אי אפשר לאמר כל אחד בלשון יחיד, כי אז יהיה כולו אחד כולו טוב שזה בחינת אמרו צדיק כי טוב כנ"ל, אף על פי כן כי פרי מעלליהם יאכלו, כי יהיה צדיקים רבים, וכל צדיק וצדיק יקבל אז אור האחדות וטובו כפי פרי מעלליו וכפי עבדותו שעבד את השם יתברך בזה העולם ובאמת אי אפשר להבין זאת כי יש בזה סוד כנ"ל, כי זה בחינת (תהלים ל"א) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וכן לענין העונש של רשעים רחמנא ליצלן אמר אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו כי מאחר שנמשך בעולם הזה אחר הטומאה והשקר והרע, ועל כן לעתיד לבא שיהיה כולו טוב ויתבטל הרע, אז גם על הרשעים נאמר (שם צ"ב) כי הנה אויביך ה' כי (משלי י"א) הנה אויביך יאבדו, נאמר (שם א) ודרך רשעים תאבד ובאבוד רשעים רנה:

או יש לומר דרוצה לומר כי פרי מעלליהם יאכלו, כי זה יהיה עיקר קיבול שכרם על שגם בעולם הזה שהוא בחינת חשבונות רבים בחינת הריחוק מאחד ושולט בו הנגדיות והרע והטומאה והשקר והצדיקים זכו בעולם הזה לכבוש את יצרם ולשבר ולבטל את הרע והטומאה וכו', וזכו להמשיך השגחת השם יתברך עד שעל ידי זה נכלל גם אחר הבריאה שהוא בחינת רבים בקודם הבריאה שהוא בחינת כולו אחד כולו טוב כולו קודש על ידי זה דייקא יזכו לעתיד לקבל שכרם ולהשיג אור האחדות וטובו כל צדיק כפי מדרגתו כנ"ל נמצא כי קיבול שכרם של הצדיקים וחילוק המדריגות שיהיה ביניהם גם אז, הוא דייקא על ידי בחינת הריבוי והנגדיות שיש בעולם הזה שזה בחינת (תהלים ל"ח) פעלת לחוסים בך נגד בני אדם, נגד דייקא וכמבואר במקום אחר ועיין זוהר פרשת בלק קצ"ו אשר הלך חשכים אשר הלכו מיבעי ליה אר"א בגין דאינון שראן בחיבורא ומיד אתפרשן וכו' ועיין שם במקדש מלך כי בקדושה בתחלה היתה הנוקבא מחוברת בזכר אחור באחור ואחר כך ננסרה וחזר להתחבר עמו פנים בפנים, והקליפה כאשר ננסרה ונפרדה אז בא יום השבת ונשארה בפירודא ולא יכלה עוד התחבר פנים בפנים, וזה שכתוב שארי בחיבורא וסיים בפירודא וכו' עיין שם בשם האריז"ל ובזה יש לפרש גם כן הפסוק הנ"ל, כי בתחלה הם בחיבורא ואחר כך ננסרים ונזדווגים אחר כך פנים בפנים בכדי לעשות פירות שזה בחינת כי פרי מעלליהם יאכלו, אבל אל אחר אסתרס ולא עביד פירין, שזה בחינת מה שדרשו רבותינו ז"ל בקידושין דף מ' על פסוק זה עצמו הזכיות יש להם קרן ופירות שנאמר (ישעיה ג) כי פרי מעלליהם יאכלו עבירה אין לה פירות וכו' היינו כנ"ל:

ולענינינו הוא כי הרשעים נמשכים אחר הריבוי והפירוד בחינת ההתרחקות מאחד, על כן לעתיד שיהיה כולו אחד אז דרך רשעים תאבד כנ"ל אבל הצדיקים אדרבא דייקא על ידי הפירוד והנגדיות והריחוק מאחד שבעולם הזה, והם זוכים בעולם הזה לשבר את כל זאת ולכלול אחר הבריאה בקודם הבריאה שזו בחינת החיבור אחר כך פנים בפנים שנעשה דייקא על ידי הנסירה כנ"ל, ועל ידי זה דייקא זוכין לפירות בעולם הזה ובעולם הבא, בבחינת כי פרי מעלליהם יאכלו כנ"ל ועיין בלקוטי הלכות יו"ד הלכות ריבית הל"ה שמאריך שם בענין המאמר הנ"ל בדברים נפלאים: