אות ז

נראה לעניות דעתי דרוצה לומר מחמת שהנהגתו יתברך מלובש בבחינת מט"ט, שזה בחינת שמלכך נער, והוא בחינת ברית תתאה, בחינת (שמות כ"ג) כי שמי בקרבו שמו כשם רבו (סנהדרין ל"ח), ואף על פי כן הוא רק בחינת מראה החמה (ועיין מאמר אני ה' הוא שמי סי' י"א) וידוע כי הוא נקרא בעל כנפים, ועל כן משם נמשך ונשתלשל מה שנתלבש אור השגחתו יתברך בדרך הטבע בהנהגת המזלות שזה בחינת צלצל כנפים כנ"ל וידוע שמט"ט שלטנותיה בימי החול (ועיין סימן י"א הנ"ל), ובשבת נתגלה כביכול אור השגחת השם יתברך בעצמו וזה בחינת (מלאכי ג) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה וכו' ודרשו רבותינו ז"ל (תענית ח) שמש בשבת וכו', כי שבת הוא מבחינת ההנהגה שלעתיד, שאז עתיד הקדוש ברוך הוא להוציא חמה מנרתיקה, שזה בחינת וזרחה לכם וכו' שמש צדקה, אזי יתקיים ומרפא בכנפיה, היינו שלא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך, שאז יתגלה אור פני ה' ויתבטל הצל בבחינת (במדבר י"ד) סר צלם ועל כן על ידי שמירת הברית בשלימות, שזה בחינת ברית עילאה בחינת אור השמש ממש, שזה בחינת כחום היום דאברהם, על ידי זה כל הכוכבים ומזלות וכל העכו"ם שתחתיהם טורחים בשביל פרנסה של ישראל, בבחינת לחמנו הם סר צלם מעליהם, ואז האכילה בבחינת לחם הפנים כי מאיר בה אור פני ה' ועל כן נקרא לחם הפנים לחם חם ביום הלקחו, ועל פי פשוטו רוצה לומר כי היה בו מעשה נסים שביום הלקחו היה חם כמו שנאפה עכשיו, וזה למעלה מהנהגת הטבע, שזה בעצמו בחינת כחום היום דאברהם שהוציא הקדוש ברוך הוא חמה מנרתיקה, היינו שנתגלה אור השגחתו יתברך למעלה מדרך הטבע, שזה בחינת שהאיר אור השמש בלי לבוש ונרתיק