חֵלֶק רִאשׁוֹן

אַל תִּשְׁאַל עֵצָה אֶלָּא מִמִּי שֶׁיּוֹדֵעַ סִתְרֵי תּוֹרָה.

טוֹב לִשְׁאֹל עֵצָה מִזְּקֵנִים.

הַנּוֹתֵן לַחֲבֵרוֹ עֵצָה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה נוֹפְלִים לוֹ מַחְשְׁבוֹת עֲבוֹדָה זָרָה.

מִי שֶׁהוּא בַּעַל מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, אַל תִּקַּח עֵצָה מִמֶּנּוּ.

עַל־יְדֵי שֶׁאַתָּה נוֹטֵל עֵצָה מֵהָרַב, עַל־יְדֵי זֶה תִּזְכֶּה לִישׁוּעָה.

כְּשֶׁאַתָּה רוֹאֶה, שֶׁרֵעֶיךָ אֵינָם עוֹזְרִים לְךָ, בְּיָדוּעַ שֶׁאֵין שׁוּם עֵצָה מוֹעִיל לְךָ.

כְּשֶׁאַתָּה עוֹזֵר לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל, יוֹעִיל לְךָ עֵצָה.

הָעֵצָה הִיא מְסֻגֶּלֶת יוֹתֵר בַּשָּׂדֶה.

הַהוֹלֵךְ אַחַר עֲצַת אִשְׁתּוֹ, נוֹפֵל בְּגֵיהִנֹּם.

אַל תִּשְׁאַל עֵצָה אֶלָּא מֵאִישׁ וְלֹא מֵאִשָּׁה.