ג.

מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ תּוֹכָחָה וְאֵינוֹ נִתְקַבֵּל אֶצְלוֹ, יֵדַע שֶׁיִּצְטָרֵךְ לִלְווֹת אֵצֶל אֲחֵרִים, וְסִימָן לַדָּבָר: "בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֶר עָבֶד" (מִשְׁלֵי כט, יט), "לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה" (שָׁם כב, ז).