חֵלֶק רִאשׁוֹן

עַל־יְדֵי גַבְהוּת הַלֵּב נוֹפֵל לִתְפִיסָה.

דְּמוֹדֶה לְנָכְרִים נוֹפֵל בִּידֵיהוֹן, אֶלָּא כָּל דִּבְרֵיהֶם תִּסְתֹּר.

הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ, מֵבִיא גְּאֻלָּה לָעוֹלָם.

עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים נִתְקַבֵּץ נִדָּחָיו שֶׁל הַפּוֹדֶה.

מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ חָשׁוּב, כִּתְפִיסָה.

בַּעֲווֹן מִשְׁכַּב־זָכָר נִתְפָּס בִּתְפִיסָה.

מִי שֶׁמְּרַחֵם עַל הַשְּׁבוּיִים, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַצִּילוֹ מִמִּיתָה.

מִי שֶׁהוּא בִּתְפִיסָה, בְּיָדוּעַ שֶׁגַּם נִשְׁמָתוֹ לְמַעְלָה בִּתְפִיסָה.

מִי שֶׁבָּא לַצַּדִּיק וְשׁוֹאֵל אֶת הַצַּדִּיק עֵצָה וּמֵפֵר עֲצָתוֹ אַחַר־כָּךְ, עַל־יְדֵי זֶה נִתְפָּס בִּתְפִיסָה.

מִי שֶׁמַּאֲכִיל לֶחֶם לָרְעֵבִים, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַצִּיל אוֹתוֹ מִבֵּית־הָאֲסוּרִים.

מִי שֶׁלֹּא תִּקֵּן חַטְּאוֹת נְעוּרִים, עַל־יְדֵי זֶה בָּא לְבֵית־הָאֲסוּרִים.

מִי שֶׁהוּא רָגִיל לִהְיוֹת מוֹהֵל, אוֹ לְסַפֵּק צָרְכֵי סְעוּדַת בְּרִית־מִילָה שֶׁל עָנִי, עַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִבֵּית־הָאֲסוּרִים.