ז.

בְּנֵי־אָדָם שֶׁאוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה, מֻתָּר לוֹמַר זֶה לָזֶה מֵאֵיזֶה דָּבָר שֶׁשָּׁמַע מֵאֵיזֶה אָדָם, גַּם חֲבֵרוֹ מֻתָּר לְקַבֵּל דְּבָרָיו וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם לִשְׁנָא בִּישָׁא.