א.
הַתַּעֲנִית מוֹעִיל לְכָל דָּבָר.
הַתַּעֲנִית מוֹעִיל לְכָל דָּבָר.
מִי שֶׁהוּא עָרוֹם מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים, אֵינוֹ יָכוֹל לְהַפְרִישׁ אֲחֵרִים מֵרִשְׁעָתָם.
הַתַּעֲנִית קָשָׁה מֵחֶרֶב.
הַתְּשׁוּבָה רָאוּי שֶׁתִּהְיֶה בְּאוֹתוֹ דָּבָר עַצְמוֹ.
כְּשֶׁאָדָם חוֹשֵׁב: כָּךְ וְכָךְ אֶעֱשֶׂה; כָּךְ וְכָךְ תַּעֲלֶה בְּיָדִי, עַל־יְדֵי זֶה אֵין מַחֲשַׁבְתּוֹ נִתְקַיֵּם.
גָּלוּת מְכַפֶּרֶת עַל הַכֹּל.
מִי שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁפֵלָה, כְּאִלּוּ הִקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת.
כָּל הַמִּתְוַּדֶּה, יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.
הַמְלַמֵּד אֶת בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה, כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ, וּכְאִלּוּ עֲשָׂאוֹ לְדִבְרֵי־תוֹרָה, וּכְאִלּוּ עֲשָׂאוֹ לְעַצְמוֹ.
רַב פָּפָּא יְתִיב בְּתַעֲנִיתָא, עַל שֶׁקָרָא לְתַלְמִיד־חָכָם בִּלְשׁוֹן גְּנַאי.
יִשְׁמֹר אָדָם אֶת פִּיו מִלּוֹמַר: אֶעֱשֶׂה הָעֲבֵרָה הַזֹּאת אֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ לֵיצָנוּת, כִּי דִּבּוּרוֹ מַכְרִיחַ אוֹתוֹ לְמַעֲשֶׂה.
כָּל הַבּוֹכֶה בַּלַּיְלָה, קוֹלוֹ נִשְׁמָע, וְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בּוֹכִין עִמּוֹ.
חַיָּבֵי כְּרִיתוּת שֶׁלָּקוּ, נִפְטְרוּ מִידֵי כְּרִיתָתָן.
כְּשֶׁבָּא צַעַר לָעוֹלָם, יַחֲשֹׁב שֶׁבִּשְׁבִיל חֶטְאוֹ בָּא זֹאת הַצָּרָה.
הַמַּלְבּוּשִׁין שֶׁעוֹשִׂין לַצַּדִּיק, כָּל מַלְבּוּשׁ יֵשׁ לוֹ סְגֻלָּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ לְכַפֵּר.
כֵּיוָן שֶׁנָּשָׂא אָדָם אִשָּׁה, עֲווֹנוֹתָיו מִתְפַּקְּקִין.
כְּשֶׁרוֹאֶה אוֹ שֶׁשָּׁמַע אֵיזֶה יִסּוּרִין שֶׁבָּא עַל גּוֹי, יְהַרְהֵר בִּתְשׁוּבָה.
הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שָׁרוּי בְּלֹא עָווֹן.
יֵשׁ לְהָקֵל אֹפֶן הַתְּשׁוּבָה עַל הַחוֹטְאִים.
הֶעָווֹן מַכְחִישׁ כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם.
כְּשֶׁבָּאִין שְׁנֵי מִצְווֹת לְיָדְךָ, תַּעֲשֶׂה זֹאת הַמִּצְוָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּפִיַּת הַיֵּצֶר יוֹתֵר.
צְרִיכִין לְהִתְעַנּוֹת, כְּשֶׁמְּצַעֲרִין אֶת הַצַּדִּיק.
צַעַר הַלֵּב הוּא קָרוֹב לְהוֹרִיד דְּמָעוֹת.
הַמַּחֲזִיר בְּנֵי־אָדָם לִּתְשׁוּבָה זוֹכֶה וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְבַטֵּל הַגְּזֵרָה בִּשְׁבִילוֹ.
חֲלִישׁוּת דַּעְתּוֹ שֶׁל הָאָדָם הִיא גְדוֹלָה מִתַּעֲנִית.
הָעוֹשֶׂה דְּבַר עֲבֵרָה וּמִתְחָרֵט בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו.
הַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה, מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו.
תְּחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה עוֹזֶרֶת לָאָדָם לְאֶמְצַע וְסוֹף הַמַעֲשֶּׂה, שֶׁיֻּמְשַׁךְ בִּקְדֻשָּׁה, וְאִם לֹא חָשַׁב בִּקְדֻשָּׁה בִּתְחִלָּה, אָז יֶאֱרַע תַּקָּלָה בְּאֶמְצַע וּבַסּוֹף.
שֻׁלְחָן בְּהַכְנָסַת אוֹרְחִים מְכַפֶּרֶת.
הַגְּדֻלָּה מְכַפֶּרֶת.
לִפְעָמִים כְּשֶׁמַּתְחִיל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, בָּאִין לוֹ יִסּוּרִין, זֶה מִפְּנֵי שֶׁשָּׁהָה מִלַּעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה.
עַל־יְדֵי אֲנָחָה שֶׁנֶּאֱנַח, נַעֲשָׂה בְּרִיָּה חֲדָשָׁה.
עַל־יְדֵי אַהֲבַת צַּדִּיקִים יְכוֹלִין הַצַּדִּיקִים לְהַחֲזִיר אֶת הָעָם בִּתְשׁוּבָה.
מִי שֶׁמַּחֲזִיר אֶת הָעָם בִּתְשׁוּבָה, בִּזְכוּתוֹ אֵין פַּחַד וּמַחֲלֹקֶת בָּעוֹלָם.
מִי שֶׁעוֹזֵר לִיתוֹמִים, עַל־יְדֵי זֶה מְשַׁבֵּר כֹּחָם שֶׁל הָאֻמּוֹת, וְעַל־יְדֵי שְׁבִירָתָן רִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל חוֹזְרִין בִּתְשׁוּבָה.
מִי שֶׁמַּחֲזִיר בְּנֵי־אָדָם בִּתְשׁוּבָה, נִצּוֹל מִבֵּית־ הָאֲסוּרִים.
גַּם הוּא מְכֻבָּד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם.
גַּם זוֹכֶה לִהְיוֹת מְפֻרְסָם בֵּין הָאֻמּוֹת.
מִי שֶׁדַּרְכּוֹ תָּמִיד לְהַחֲזִיר בְּנֵי־אָדָם בִּתְשׁוּבָה, בִּזְכוּתוֹ מְבַטֵּל מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר.
מִי שֶׁמַּחֲזִיר רְשָׁעִים בִּתְשׁוּבָה, יִזְכֶּה לִשְׁמִירַת שַׁבָּת.
גַּם אֵינוֹ נִזּוֹק מִנָּחָשׁ.
כְּשֶׁתְּלַמֵּד אֶת בֶּן רָשָׁע דֶּרֶךְ טוֹב, עַל־יְדֵי זֶה תּוּכַל לְבַטֵּל גְּזֵרוֹת.
עַל־יְדֵי שֶׁקֶר מַחֲזִיק יְדֵי רְשָׁעִים.
מִי שֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בְּכָל לֵב, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן לוֹ לֵב לָדַעַת אוֹתוֹ.
עַל־יְדֵי שְׁמִיעַת קוֹל שׁוֹפָר מֵאָדָם כָּשֵׁר הַיֵּצֶר הָרָע נִשְׁבָּר, וְנִתְעוֹרֵר תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם.
מִי שֶׁרוֹצֶה לָשׁוּב, יִזָּהֵר מִלִּהְיוֹת בַּעַל־חוֹב.
מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת הַצַּדִּיקִים, יָכוֹל לְהַחֲזִיר אֶת בְּנֵי־ אָדָם בִּתְשׁוּבָה.
מִי שֶׁמִּתְוַדֶּה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹהֵב אוֹתוֹ אַהֲבַת נְדָבָה וּמֵשִׁיב מִמֶּנּוּ חֲרוֹן־אַפּוֹ.
הָאֻמּוֹת הֵם קְרוֹבֵי תְּשׁוּבָה.
לִמּוּד הַתּוֹרָה הִיא מְכַפֶּרֶת.
מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה גְּדוֹלָה, יָכוֹל לְהַשִּׂיג שְׁלֵמוּתוֹ בְּמִעוּט פְּעֻלּוֹת.
כְּשֶׁאֵיזֶה צַעַר בָּא עָלֶיךָ, תְּפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֶׂיךָ.
מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים וְיֵשׁ לוֹ מְנִיעוֹת, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְשַׁלֵּם לוֹ שָׂכָר כְּאִלּוּ עָשָׂה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה לְפִי יְכָלְתּוֹ, אֲזַי מְקַבֵּל עֹנֶשׁ עַל זֶה.
מִי שֶׁמְּזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, נַעֲשָׂה שֻׁתָּף לַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.
אֵין עֵרֶךְ לְמִצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה אָדָם לְעַצְמוֹ לְבַד, אֲפִלּוּ שֶׁתִּהְיֶה רַבָּה; לְמִצְוָה שֶׁתִּמָּשֵׁךְ מִמֶּנָּה זְכוּת לָרַבִּים, אֲפִלּוּ שֶׁתִּהְיֶה קְטַנָּה.
הַפַּרְנָסָה וְהַשּׂוֹנְאִים וְהַחוֹלַאַת וְרִבּוּי הָעֹשֶׁר הֵן הַמּוֹנְעִין לָאָדָם מֵהַגִּיעַ אֶל הַשְּׁלֵמוּת וְהַתַּכְלִית.
כְּשֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה אֵיזֶה הֶזֵּק, זֶה הַסִּימָן שֶׁיֵּצֶר הָרָע שׁוֹלֵט עָלֶיךָ.
מִי שֶׁמֵּסִית אֶת חֲבֵרוֹ מִדֶּרֶךְ הַטּוֹב, שְׂרֵפָה בָּא עָלָיו.
מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִבְכּוֹת, הַסְּגֻלָּה שֶׁיֵּשֵׁב בְּמָקוֹם, שֶׁשּׁוֹפְכִים שָׁם שְׁנֵי נְהָרוֹת בְּיַחַד.
מִי שֶׁמַּחֲזִיר אֶת בְּנֵי־אָדָם בִּתְשׁוּבָה, זוֹכֶה לְחָכְמָה.
עַל־יְדֵי הָעַצְלוּת נִדְמֶה לְאָדָם, שֶׁנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה.
מִי שֶׁמְּגַלֶּה סוֹדוֹתָיו, אֲזַי קָשֶׁה לַדָּבָר הַזֶּה לְהִתְקַיֵּם.
מִי שֶׁבּוֹשׁ עַל עֲווֹנוֹתָיו, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה עִמּוֹ צְדָקָה.
הַתַּעֲנִית שֶׁהוּא בְּלֹא דַּעַת אֵינוֹ תַּעֲנִית.
מִשָּׁעָה שֶׁאָדָם חוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, אֲזַי מְקַבְּלִין תְּפִלָּתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה עֲדַיִן.
כְּשֶׁתִּרְצֶה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, תְּבַקֵּשׁ מֵהַצַּדִּיק, שֶׁהוּא יַכְנִיס אוֹתְךָ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
עַל־יְדֵי חֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפָּר עָווֹן.
עַל־יְדֵי שֶׁתְּבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּתֵּן לְךָ אַהֲבָה, עַל־יְדֵי זֶה יְכַסֶּה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא פְּשָׁעֶיךָ.
מִי שֶׁמִּתְוַדֶּה עַל עֲווֹנוֹתָיו, יִזְכֶּה שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לִמְכֹּר מִנַּחֲלַת אֲבוֹתָיו.
כְּשֶׁאַתָּה מוֹכִיחַ אוֹתָם שֶׁלֹּא תִּקְּנוּ חַטַּאת נְעוּרִים, תִּכְלֹל אֶת עַצְמְךָ עִמָּהֶם, וְעַל־יְדֵי זֶה יְקַבְּלוּ מִמְּךָ.
עִקַּר תִּקּוּן פְּגַם עֲווֹנוֹתָיו – עַל־יְדֵי הַכְנָעָה.
צָרִיךְ אָדָם לְהוֹכִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְכָל בֹּקֶר.
הָעַבְדוּת שֶׁאָדָם עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם בְּבַחֲרוּתוֹ, כָּל יוֹם עֶרְכּוֹ יָקָר מִשָּׁנִים רַבּוֹת שֶׁל עֲבוֹדָה לְעֵת זִקְנָתוֹ.
אִי אֶפְשָׁר שֶׁיֵּדַע אָדָם בְּחַיָּיו, אִם נִתְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ.
מַה שֶׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁמִי שֶׁמַּתְחִיל לַעֲבֹד אֶת ה', יִסּוּרִין בָּאִין עָלָיו, זֶה מֵחֲמַת שֶׁהִתְחִיל מִתּוֹךְ יִרְאָה שֶׁל צֶדֶק.
הַמַּתְחִיל לַעֲבֹד אֶת ה', הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹמֵר לוֹ: יוֹדֵעַ אֲנִי, שֶׁחֶפְצְךָ וּרְצוֹנְךָ לַעֲבֹד אוֹתִי, אֲבָל מַה הוּא הַבְּטוּחוֹת שֶׁמָּא לְמָחָר תַּעֲזֹב אוֹתִי, אִם כֵּן אֵיךְ אֲקָרֵב אוֹתְךָ בִּשְׁבִיל הָרָצוֹן שֶׁרָצִיתָ, וְאֵיךְ אֲגַלֶּה לְךָ תֵּכֶף דְּבָרִים נִסְתָּרִים, אֶלָּא כֵּן תַּעֲשֶׂה: בִּתְחִלָּה אֱהֹב אוֹתִי כָּךְ וְתַעֲשֶׂה מִצְווֹתַי, אַף־עַל־ פִּי שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַמִּצְוָה, וַעֲבֹד אוֹתִי פָּשׁוּט בְּלֹא חָכְמוֹת, וּכְשֶׁתַּעֲבֹד אוֹתִי כַּמָּה זְמַנִּים, אֲזַי אַאֲמִין לְךָ וַאֲגַּלֶּה לְךָ טַעַם וְשֵׂכֶל שֶׁל כָּל דָּבָר וְדָבָר וַאֲקָרֵב אוֹתְךָ בְּכָל מִינֵי הִתְקָרְבוּת, כִּי הַזְּמַן הָרַב שֶׁעָבַדְתָּ אוֹתִי מִקֹּדֶם הוּא בְּטוּחוֹת, שֶׁלֹּא תַּעֲזֹב אוֹתִי [הֵן אֱמֶת].
בָּזֶה יוֹדֵעַ הָאָדָם, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא רוֹצֶה לַעֲבֹד, כְּשֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בְּפִרְסוּמוֹ.
מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם, יַקְטִין אֶת עַצְמוֹ.
עַל־יְדֵי תְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּשַׁוְעָה יִמְחַל לְךָ הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא.
עַל־יְדֵי שְׁקָרִים אֵין אָדָם יָכוֹל לְהֵיטִיב מַעֲשָׂיו.
מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְבַטֵּל אֶת הַיֵּצֶר הָרָע עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת אוֹתוֹ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, יֵדַע שֶׁעֲדַיִן בְּרִשְׁעָתוֹ קַיָּם.
הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חָפֵץ בְּמִצְווֹת, שֶׁעוֹשֶׂה בָּהֶם גַּם רְצוֹן הַבְּרִיּוֹת, יוֹתֵר מִבְּמִצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לְקוֹנוֹ.
מוּטָב לָאָדָם לְקַיֵּם הַמִּצְוָה כְּפִי הָאֶפְשָׁר, מִלְהַנִּיחַ לְגַמְרֵי.
תִּקּוּן הַגּוּף קֹדֶם תִּקּוּן הַנֶּפֶשׁ.
הַבּוֹכֶה וּמִתְאַבֵּל עַל אָדָם כָּשֵׁר, מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו.
מִצְוָה לְהַחֲזִיר [לְהַזְּהִיר] אֶת בְּנֵי־אָדָם עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע, וְאִם אַתָּה יָרֵא שֶׁלֹּא יִשְׁמַע לְךָ, תֹּאמַר דְּבָרֶיךָ בְּשֵׁם צַדִּיק אַחֵר, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ אוֹתְךָ.
כָּל הָאוֹמֵר "וַיְכֻלוּ" בְּכַוָּנָה וּמִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְבַקְשִׁין מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּכַפֵּר לוֹ.
הָעוֹנֶה "אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא" בְּכָל כֹּחוֹ, אֲפִלּוּ יֵשׁ בּוֹ שֶׁמֶץ שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, מוֹחֲלִין לוֹ.
אֵלּוּ אֵין רוֹאִין פְּנֵי גֵיהִנֹּם: דִּקְדוּקֵי עֲנִיּוּת, וְחוֹלֵי מֵעַיִם, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נוֹשִׁים וְעֹל מַלְכוּת.
הִתְחַזֵּק בַּמִּצְווֹת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהַיְכֹלֶת בְּיָדְךָ.
הֶפְסֵד מָמוֹן מְכַפֵּר עַל גּוּפוֹ.
הַצִּמָּאוֹן הוּא תִּקּוּן דְּבָרִים בְּטֵלִים.
הַתְּשׁוּבָה מְבִיאָה רְפוּאָה לָעוֹלָם.
תְּשׁוּבָה מִיִּרְאָה – זְדוֹנוֹת נַעֲשִׂין כִּשְׁגָגוֹת, וּמֵאַהֲבָה – נַעֲשִׂין כִּזְכֻיּוֹת.
תְּשׁוּבָה מְקָרֶבֶת אֶת הַגְּאֻלָּה וּמַאֲרֶכֶת יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם.
עַל־יְדֵי תְּשׁוּבַת יָחִיד מוֹחֲלִין לוֹ וּלְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.
הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִתְפַּיֵּס עַל־יְדֵי וִדּוּי, וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ בָּנָה מִזְבֵּחַ וְהִקְרִיב קָרְבָּן.
מִי שֶׁמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו, מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו.
הַתּוֹרָה וּגְמִילוּת־חֲסָדִים מְכַפְּרִין.
צְעָקָה וּבְכִיָּה בַּלַּיְלָה יוֹתֵר נִשְׁמַעַת לְרַחֵם.
בַּעַל־תְּשׁוּבָה יִתְפַּלֵּל עַל הַגֶּשֶׁם, וְעַל־יְדֵי זֶה מְכַפְּרִין לוֹ עַל עֲווֹנוֹתָיו.
כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְעַנִּין, אֵין נַעֲנִין, עַד שֶׁיִּהְיוּ עִם רְשָׁעִים בַּאֲגֻדָּה.
הַדֶּרֶךְ שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם, שֶׁיֶּאֱהַב אֶת הַתּוֹכָחוֹת וְיַחֲזִיק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה.
כל הזכויות בספר זה שמורות למלא וגדיש