שִׁכְרוּת

עַל־יְדֵי שִׁכְרוּת נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ.

עַל־יְדֵי שְׁתִיַּת יַיִן, לְסוֹף שֶׁמְּקַבֵּל שֹׁחַד.

הַשִּׁכְרוּת מֵבִיא לִידֵי כְּפִירָה בָּאֱמֶת וּלְהוֹדוֹת לַשֶּׁקֶר.

הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹהֵב מִי שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּכֵּר.

הַשֶּׁמֶן מְבַטֵּל הַשִּׁכְרוּת.

הָרְאִיָּה מְשַׁכֶּרֶת בְּיוֹתֵר.

עַל־יְדֵי שִׁכְרוּת נוֹפֵל לְהִרְהוּרֵי נִאוּף.

הַשִּׁכּוֹר – אֵין יְכֹלֶת בְּיָדוֹ לְהַמְתִּיק דִּינִים.

הַשִּׁכּוֹר – אֵין מְגַלִּין לוֹ רָזִין דְּאוֹרַיְתָא.

יַיִן עִם לְבוֹנָה מַטְרִיפִין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם.

מִי שֶׁלָּהוּט אַחַר עֲבוֹדַת אֲדָמָה, בָּא לִידֵי אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה, אוֹ לִידֵי שְׁפִיכוּת־דָּמִים אוֹ לִידֵי צָרַעַת אוֹ לִידֵי שִׁכְרוּת.

הַשִּׁכְרוּת גּוֹרֵם גָּלוּת, גַּם גּוֹרֵם הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה.

אִי אֶפְשָׁר לְשִׁכְרוּת שֶׁלֹּא יָבִיא לְאֵיזֶה תַּקָלָה.

עַל־יְדֵי שִׁכְרוּת הוּא שׁוֹכֵחַ בְּאַזְהָרוֹת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כִּי מֹשֶׁה מְלֻבָּשׁ בִּרְמַ"ח (מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה) אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם, וּבְכָל אֵיבָר וְאֵיבָר מַזְהִיר אֶת הָאָדָם בְּמִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בּוֹ, וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא: "מְחֹקֵק" (דְּבָרִים לג, כא), גִּימַטְרִיָּא רְמַ"ח.

עַל־יְדֵי הַשִּׁכְרוּת מַפְשִׁיט אֶת הַדַּעַת מֵהַלְּבוּשׁ חֲסָדִים, וּמַלְבִּישׁוֹ בִּגְבוּרוֹת חֲזָקוֹת, חַס וְשָׁלוֹם.

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׂוֹנְאִים, יַזִּיר מִן הַיַּיִן, וְעַל־יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה רֹאשׁ לָהֶם.