א

בִּהְיוֹתוֹ בִּימֵי קַטְנוּתוֹ בָּא עַל דַּעְתּוֹ לִפְרֹשׁ מֵהָעוֹלָם, וְרָצָה לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה, אַךְ עֲדַיִן הָיָה בְּשֵׂכֶל קָטָן וְנִדְמָה לוֹ שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּנִּיחַ מֵאֲכִילָתוֹ, כְּפִי מַה שֶּׁהָיָה רָגִיל לֶאֱכֹל בַּבֹּקֶר וּבַצָּהֲרַיִם וְכוּ'. עַל־כֵּן יִשֵּׁב עַצְמוֹ שֶׁיִּהְיֶה בּוֹלֵעַ כָּל מַה שֶּׁיֹּאכַל, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹעֵס מַה שֶּׁיֹּאכַל רַק יִבְלַע כְּמוֹת שֶׁהוּא, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ שׁוּם טַעַם בַּאֲכִילָתוֹ. וְעָשָׂה כֵּן וְעָלָה נְפִיחוּת בְּצַוָּארוֹ (שֶׁקּוֹרִין גִישְׁוָואלִין). וְאָמַר שֶׁהָיָה אָז רַק בֶּן שִׁשָּׁה שָׁנִים. וְהַנְהָגָה זוֹ שָׁמַעְתִּי לְדָבָר גָּדוֹל מִצַּדִּיק גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד שֶׁנָּהַג כָּךְ שֶׁהָיָה בּוֹלֵעַ אֲכִילָתוֹ בְּלִי לְעִיסָה, אַךְ הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, נָהַג כָּךְ בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שִׁשָּׁה שָׁנִים: